בחילות, ולעיתים הקאות הן תופעות לואי נפוצות במטופלים בטיפולים כמותרפיים ולעיתים גם במטופלים בהקרנות. בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי ביכולת מניעה של תופעות אילו, וחלק גדול של החולים כלל אינו סובל מבעיה זאת, או סובל ממנה במידה קלה. הסיכון לבחילות והקאות שונה מאד בין תרופות שונות. יש תרופות כמותרפיות שכמעט אינן גורמות לבחילה והקאה גם ללא כל טיפול מונע, ויש תרופות אחרות שקשה מאד למנוע את הבחילות שהן גורמות, גם עם טיפול מונע מקסימלי. קיים גם הבדל לעיתים במידת הבחילה שתרופה תגרום בתלות במינון הניתן.
מעבר להבדל בתלות בתרופה, קיימים הבדלים בין אנשים במידת התעוררות בחילה אחרי טיפול מסויים. קיימים אנשים הרגישים יותר ויש הרגישים פחות להתעוררות בחילות. אדם שנוטה לבחילות בנסיעות ובהפלגה, אשה שסבלה מבחילות קשות בהריון, עשויים לסבול יותר מאחרים מבחילות בזמן טיפול כמותרפי.
הבחילה שמתעוררת אחרי טיפול מופיע לעיתים מספר שעות אחרי הטיפול, לעיתים אחרי הרבה שעות, ולעיתים רק אחרי יום או יומיים. משך הבחילה אם מופיעה, בדר"כ כיממה, אולם קיימות תרופות (ביחוד ציספלטין, קרבופלטין, ציקלופוספמיד) שיכולות לגרום לבחילה עד 4-5 ימים אחרי הטיפול.
דרגת סיכון גבוהה: מעל 90% סיכון לבחילות ללא טיפול מונע [טיפול מונע הכולל אמנד]
דרגת סיכון נמוכה: 10% עד 30% סיכון לבחילות ללא טיפול מונע