תרופות כימותרפיות וביולוגיות

כל התרופות שהוכחו כיעילות לטיפול בסרטן ריאות ניתנות במסגרת סל הבריאות בישראל.

תרופות כימותרפיות לטיפול בסרטן ריאות

התרופות הכימותרפיות (שיכולות להינתן כתרופה בודדת או כשילוב של כמה) לסרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים הן: ציספלטין, קרבופלטין, פמטרקסד, גמציטבין, וינורלבין, פקליטקסל, ודוסטקסל; ובסרטן ריאות מסוג תאים קטנים הן: ציספלטין (Cisplatin) או קרבופלטין עם אטופוסיד. מטרתן לפגוע בחלוקה חסרת הבקרה של התאים הסרטניים וכך להשמיד אותם. 

תרופות ביולוגיות לטיפול בסרטן ריאות

התרופות הביולוגיות מכוונות לעכב מנגנון מסוים בתאים הסרטניים. הן עשויות להיות יעילות מאוד ולגרום לנסיגה משמעותית של המחלה, ולרוב גורמות לפחות תופעות לוואי מכימותרפיה וקרינה. עם זאת, כיום הן רלוונטיות רק לחולי סרטן ריאות בשלב 4, כלומר עם גרורות (בשלבים מוקדמים יותר אין עדויות ליעילותן והן אף עלולות להזיק).

כדי להתאים תרופה ביולוגית לגידול סרטני, נעשות בדיקות מולקולריות על דגימה שנלקחה ממנו (בניתוח או בביופסיה).

ממצא מולקולרי נפוץ בסרטן ריאות שיכול לכוון לטיפול ביולוגי הוא מוטציה בגן שנקרא EGFR ("קולטן גורמי צמיחה של אפיתל"), ולכן לחולי סרטן ריאות רבים נעשית בדיקה לזיהויה בתאי הגידול (היא שכיחה יותר בצעירים, נשים, לא מעשנים ועם גידול ריאה מסוג אדנוקרצינומה); תוצר ה-EGFR הוא חלבון שגורם לצמיחתם של תאי אפיתל. בחלק מתאי סרטן הריאות (ולעתים גם בתאים סרטניים נוספים) ה-EGFR פועל באופן מוגבר בשל מוטציה בגן שלו וגורם להתחלקות חסרת בקרה של התאים וכך להתפתחות גידול סרטני. המוטציה ב-EGFR ניתנת לגילוי בבדיקה מולקולרית שנעשית במעבדות רבות, גם בקופות החולים, וקיימות תרופות ביולוגיות שמכוונות נגדה (אוסימרטיניב/ טגריסו, אפטיניב/ ג׳יוטריף, גפיטיניב/ אירסה וארלוטיניב/ טרסבה) – הן מעכבות את החלבון שפועל ביתר וכך עשויות להקטין את הגידול או לעצור את התפשטותו. התרופות הללו ניתנות לשימוש גם אם לא נמצאה מוטציה בגן, אולם רק אחרי טיפולים אחרים כגון כימותרפיה, ובמצב כזה הסיכוי להצלחת הטיפול נמוך יותר.

ממצא מולקולרי נוסף שנבדק כיום אצל חלק מחולי סרטן ריאות (בעלי גידול ריאה מפושט מסוג אדנוקרצינומה, לרוב צעירים ולא מעשנים) הוא מוטציה בגן ALK. זו גורמת לו לייצר חלבון שמגביר את פעילות התאים הסרטניים ומעודד את התפשטות הגידול. התרופות שמכוונות נגד חלבון זה הן אלקטיניב (אלסנסה) וקריזוטיניב (קסלקורי).

עוד ממצא מולקולרי שנבדק כיום אצל חלק מחולי סרטן ריאות (בעלי גידול ריאה מפושט מסוג אדנוקרצינומה, לרוב צעירים ולא מעשנים) הוא מוטציה בגן ROS1. זו גורמת לו לייצר חלבון שמגביר את פעילות התאים הסרטניים ומעודד את התפשטות הגידול. התרופה שמכוונת נגד חלבון זה היא קריזוטיניב (קסלקורי).