תסמינים ואבחנה של לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML)
לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML) היא סוג של סרטן הדם המתפתח בהדרגה ומשפיע על ייצור תאי הדם במח העצם. למרות התפתחותה האיטית, גילוי מוקדם וטיפול מתאים מאפשרים שליטה במחלה וחיים באיכות טובה עבור מרבית החולים. כאן תוכלו למצוא מידע מקיף על התסמינים ובדיקות האבחון השונות.
תסמינים
התסמינים של CML משתנים בהתאם לשלב המחלה. בשלב הכרוני ייתכן שלא יופיעו תסמינים כלל, אך כאשר מתחיל השלב המואץ, מספר הבלסטים המוגדל גורם לתסמינים שונים, ובהם:
- עייפות ותשישות
- חום
- שטפי דם
- הזעת לילה
- קוצר נשימה
- ירידה בתיאבון ובמשקל
- נפיחות או כאבים בצד שמאל
- כאבים בעצמות
שלב הבלסט מלווה בדרך כלל בתסמינים קיצוניים, כמו:
- דימום
- זיהומים
- שינויים בעור; גידולים ובליטות
- כאב חריף בעצמות
- בלוטות נפוחות
בדיקות אבחון
אין כיום בדיקות סקר סדורות לגילוי CML. לעתים סרטן זה מתגלה כאשר מבצעים בדיקות דם (שגרתיות או אחרות). תוצאות הבדיקות עשויות להראות ספירה גבוהה של תאי דם לבנים, אף על פי שלא מופיעים תסמינים.
המחלה מגיבה לטיפול בשלבים המוקדמים ולכן אבחון מהיר הוא קריטי. הפתולוגים והקלינאים בשיבא הוכשרו במרכזי הסרטן המובילים בעולם, ואנו במערך ההמטו-אונקולוגי נעזרים בניסיונם הנרחב ובטכנולוגיות המתקדמות ביותר כדי להעריך ולשלב את תוצאות כל הבדיקות ולאבחן את המחלה מהר ובמדויק. ניתן להשתמש במגוון בדיקות לאישור האבחון של CML. במערך ההמטו-אונקולוגי אנו בוחנים כל מקרה לגופו כדי לקבוע אילו בדיקות יש לבצע.
בדיקות דם
אם התסמינים מצביעים על האפשרות ללוקמיה, בדיקות דם הן הצעד הראשון. הן כוללות ספירת דם מלאה (CBC) של הטסיות, תאי דם אדומים ותאי דם לבנים ונשלחות למעבדה לאנליזה. שינויים במספר ובמראה של תאי הדם יכולים לסייע באבחון CML.
בדיקות מח עצם
הלוקמיה מתחילה במח העצם ולכן הערכת דגימות מח עצם היא מרכיב חיוני בבדיקות לאבחון CML. לרוב מבצעים שאיבה וביופסיה של מח עצם ומשתמשים באנליזה ציטוגנית לבדיקת התאים כדי לאתר בהם שינויים כרומוזומליים, כמו כרומוזום פילדלפיה שנמצא ב-CML.
בדיקת FISH
בדיקת מעבדה מפורטת זו מחפשת חריגות בכרומוזומים או בגנים. מבצעים אותה בדרך כלל כדי לספור את מספר התאים המכילים את הגן BCR-ABL או את כרומוזום פילדלפיה.
בדיקת תגובת שרשרת של פולימרז (PCR)
בדיקת PCR משמשת לגילוי גן BCR-ABL והיא רגישה ביותר. משתמשים בה במקרים רבים גם במשך הטיפול כדי להעריך את יעילותו.
אולטרסאונד או סריקות CT
הליכי הדמיה אלה יכולים למדוד את גודל הטחול ושלמותו.
>> בחזרה להמטואונקולוגיה
