גורמי סיכון לסרטן השד

נמצא קשר סטטיסטי בין הגורמים הבאים לבין הסיכון לחלות בסרטן השד (עם זאת, אם לאישה יש גורם סיכון אחד או יותר אין זה אומר שתחלה, כפי שהיעדר גורמי סיכון אינו מבטיח אי-תחלואה):
 

• היסטוריה משפחתית של סרטן השד או השחלות, בייחוד מקרבה ראשונה (אמא ואחות): הכוונה בעיקר לנשאות של מוטציה גנטית מסוג BRCA 1 או 2 שגורמת למחלות ממאירות אלו (אשר ניתן לאתרה בבדיקת דם או רוק). לרוב מומלץ לנשים עם סיפור משפחתי להתחיל במעקב (בדיקות אבחון) בגיל הצעיר בעשר שנים מהגיל שבו חלתה קרובת המשפחה מדרגה ראשונה. עם זאת, חשוב לציין כי מרבית מקרי סרטן השד אינם קשורים לסיפור משפחתי או לגורמים גנטיים תורשתיים מוכרים.
   
• חשיפה ממושכת ומוגברת להורמוני מין כגון פרוגסטרון או אסטרוגן: למשל בעקבות קבלת וסת לפני גיל 11, סיום המחזור החודשי אחרי גיל 55, או אי-ילודה או ילודה לאחר גיל 35, או אי-הנקה או הנקה פחות מחצי שנה, וטיפול הורמונלי למניעת תסמינים של גיל המעבר .(HRT) 
   
• גיל: סרטן השד שכיח יותר בקרב נשים בנות 50 ומעלה. כ-80% מהחולות מאובחנות בגילים אלה, כ-15% מהחולות מאובחנות בגיל 49-40, וכ-5% מהחולות מאובחנות מתחת לגיל 40.
   
• היסטוריה רפואית: מי שכבר חלתה בעבר בסרטן השד או אובחנה בגידול טרום-סרטני.
   
• שד צפוף: מצב שבו רוב השד מורכב מרקמה בלוטית (בלוטות וצינורות חלב) ולא מרקמת שומן, מה שמקשה על גילוי מוקדם של הגידול.
   
• טיפולי קרינה קודמים לבית החזה: בדרך כלל מדובר בקרינה שניתנה כטיפול לסרטן לימפומה מסוג הודג'קין, בעיקר בגיל שבו השד התפתח. 
   
• אורח חיים: כפי שמראים מחקרים, קיים קשר ברור בין עלייה בסיכון לחלות בסרטן השד לבין גורמים הקשורים לאורח חיים, כגון השמנת יתר, היעדר פעילות גופנית, תזונה לא מאוזנת, צריכת אלכוהול מוגברת ועישון.  

סוגי סרטן שד ושלבי המחלה

תסמינים של סרטן השד

אבחון סרטן שד

טיפולים בסרטן השד

ניתוחי שד

לתוכנית הרב-תחומית לאבחון ולטיפול בסרטן השד