קרינה תוך-ניתוחית

שם באנגלית: Intra Operative RAadiotherapy

קרינה תוך-ניתוחית היא טכנולוגיה חדשנית שבאמצעותה מבצעים הקרנות במהלך ניתוח להסרת גידול סרטני, במקום כפי שהיה מקובל עד היום – לבצע את ההקרנה לפני או אחרי הניתוח. המטרה: לתקוף את הגידול בכל העוצמה ובדיוק מרבי, על מנת למנוע ככל הניתן את חזרת המחלה.

כיום קיימים בישראל כמה מכשירים שבאמצעותם כבר מבצעים הקרנות תוך-ניתוחיות בגידולי שד, אבל מכשירים אלה משגרים קרני רנטגן באנרגיה נמוכה, בשדה קטן, עם טווח חדירה מצומצם מאוד. לא ניתן באמצעותם להקרין בצורה יעילה לעומק הרקמה, והם אינם מאפשרים טיפול בגידולים גדולים.

בשיבא בחרו, לאחר דיונים רבים ובחינת חלופות, לרכוש מאיץ קווי נייד בעל עוצמה רבה, שמשגר אלקטרונים, ולא קרני רנטגן, לעומק הרקמה ומסוגל להקרין גם גידולים בנפח גדול בבטן, באגן ובאתרי גוף נוספים. בשיבא בוצעו עשרות ניתוחים שבמהלכם הוקרן הגידול הסרטני בעזרת המאיץ הקווי הנייד.

פרופ' צבי סיימון, מנהל המכון לרדיותרפיה אונקולוגית: "הודות ליכולת למזער את המאיץ הקווי הנייד ולהרכיב אותו על פלטפורמה ניידת המצוידת בזרוע רובוטית, ניתן לכוון את הקרינה לעומק החתך הניתוחי". התוצאה: ריכוז עוצמה גדולה מאוד של קרינה לשטח מוגדר, עם חשיפה מינימלית או אי-חשיפה בכלל של איברים בריאים.

איך זה עובד?

התהליך מתבצע במשולב על ידי צוות הקרינה וצוות המנתחים.

בשלב הראשון כורתים המנתחים את הגידול הסרטני, מסמנים את האזור המיועד לקרינה ומסיטים הצדה איברים בריאים כדי שלא ייפגעו מהקרינה.

לאחר שהאונקולוג הקרינתי והפיזיקאי מחשבים את המינון ואת העומק של הקרינה, מחדירים דרך החתך הניתוחי קונוס שקוף וסטרילי ומכוונים אותו לאזור הנגוע. עתה, מבצעים תהליך של חיבור בין ראש המאיץ הנייד לבין הקונוס.

כל הנוכחים מתבקשים לצאת מהחדר, והרנטגנאי מפעיל את המאיץ ומקרין את מיטת הגידול, שהיא האזור המסוכן ביותר להישנות תאי הסרטן.

כעבור דקה חוזרים כל המומחים לחדר הניתוח, המאיץ יוצא מהחדר והכירורגים ממשיכים בניתוח.

כמה זמן זה לוקח?

הקרינה עצמה אורכת כדקה, אולם התהליך כולו – הכנסת המאיץ לחדר הניתוחים, כיול של המכשיר, הקרנה, פירוק והוצאת  המאיץ – אורך 20-15 דקות. בניתוחים מורכבים, האורכים 8-6 שעות מדובר בתוספת זמן זניחה.

למי זה מתאים?

גידולים שמגיבים טוב לקרינה ומקובל להקרין אותם לפני או אחרי קרינה:

• גידולי רקמות רכות (סרקומות), שמופיעים בחלל הבטן, באגן או מאחורי הבטן (רטרופרטנאום)
• גידולי לבלב (רק אצל חלק מהחולים)
• סרטן רקטום (חלחולת) חוזר או שלא הגיב לקרינה חיצונית
• גידולים אורולוגיים וגידולים גינקולוגיים (רק אצל חלק מהחולים).

מהם יתרונות הקרינה התוך-ניתוחית באמצעות מאיץ קווי נייד?

1. עוצמה מאוד גבוהה של קרינת אלקטרונים אמיתית, שיכולה לחדור לעומק של עד 4 ס"מ על שטח מקסימלי של 12 ס"מ שזה טווח מאוד רחב וגדול (לעומת כ-2 מ"מ בקרינת הפוטונים).
2. חשיפה מינימלית או אי-חשיפה בכלל של איברים בריאים, שכן הכירורג מסיט בזמן הניתוח את כל האיברים שקרובים לגידול ועלולים להיפגע מהקרינה.
3. שיתוף הפעולה בין הכירורגים לאונקולוג מגביר את הדיוק של הקרינה. כאשר יש תקשורת פנים אל פנים בזמן אמת, הכירורג יכול להנחות את האונקולוג בדיוק לאן לכוון את הקרן ולהשיג עוצמה גדולה מאוד של קרינה לשטח המוגדר.

מהי יעילות ההקרנה התוך-ניתוחית?

יש בעולם לא מעט מחקרים שמראים על שיעור חזרה נמוך יותר של הסרטן, אולם יש לסייג שלמעט בסרטן שד, מדובר במחקרים בפאזה שנייה.

מהו הדבר הבא?

היום משלבים בניתוח שני מרכיבים חשובים נוספים של המלחמה בסרטן – טיפול כימותרפי (ניתוח הייפק) וטיפול בקרינה. השלב הבא יהיה להכניס לחדר הניתוח גם את הטיפול האימונותרפי, המפעיל את מערכת החיסון, ועל ידי כך לשפר אותו. הכירורגים האונקולוגים בשיבא בודקים היום שיטות איך לגרום לגידולים שונים שעד היום לא הגיבו להפעלה של מערכת החיסון, לעשות זאת

פרופ' אבירם ניסן, מנהל מחלקה כירורגיה ג: "כל הטכנולוגיות החדשניות שאנו עושים בהן שימוש בשיבא משרתות חזון, שלפיו האדם עם הגידול הסרטני יוכל לקבל באותו מקום ובאותו זמן את כל הטיפולים, הטכניקות והטכנולוגיות החדישות והטובות ביותר על ידי המומחים הטובים ביותר".