פחד מחזרת סרטן השד

המעבר מסטטוס "מטופלת" לסטטוס "מחלימה" מורכב ומלווה לעתים בפחד מהישנות המחלה – שהסרטן יחזור או יתקדם באותו איבר או באיבר אחר. הפחד יכול להתבטא במצוקה נפשית, חרדה, הימנעות מתכנון לעתיד, נטייה לבדיקה גופנית מרובה, שימוש מוגבר בשירותי בריאות (למשל פניות חוזרות לרופאים ובדיקות) ואיכות חיים ירודה. מדובר בפחד טבעי ונורמלי אך יש דרכים להתמודד עמו ולהפחיתו. למשל: 

זיהוי הפחד ואפשור: לעתים אנו מנסים להסתיר מחשבות שליליות ותחושות כמו פחד וחרדה ולהתעלם מהן, אך זה רק מאפשר להן להתעצם ולהציף אותנו. לפיכך יש לתת להן מקום; מדובר במחשבות ותחושות שמופיעות באופן טבעי לאחר חוויה משמעותית ומורכבת. לכן יש לגלות חמלה עצמית, לקבל את הפחד ולהתמקד בדרכים לניהולו. 

זיהוי המועד שבו הפחד צף: הפחד יכול להתעצם סביב אירועים כגון פגישות עם הרופא/ה, יום השנה לאבחון או אבחון של אדם אחר. בנוסף הוא יכול להתעצם למשל אחרי חשיפה לפוסטים ברשתות החברתיות שקשורים בו (ולכן אולי זה הזמן לצאת מקבוצות מסוימות או להימנע מהן זמנית).

שיח פתוח עם המשפחה/ חברים קרובים: דיבור על הפחד יכול לעזור לעיבודו הקוגניטיבי ולהפחיתו. ניתן גם לכתוב עליו – שיטה משמעותית בהקשר של פחד מהישנות מחלה.

תמיכה: גם קבלת תמיכה מהאדם הנכון או מקבוצת תמיכה יכולה להפחית פחד. קבוצות תמיכה מאפשרות שיתוף פחדים ורגשות עם אנשים שעוברים חוויה דומה. כך נוצרת תחושת שייכות שעוזרת למחלימות ומחלימים להרגיש פחות לבד.

מדיטציה והרפיית שרירים: תרגול מדיטציה והרפיה יכול להפחית מתח משמעותית ולהגביר תחושת שליטה.

הסחת דעת: גילוי הדבר שמצליח להשכיח את המחשבות והתחושות הלא נעימות. לדוגמה, טיול/ ספורט/ מפגש חברתי/ צפייה בטלוויזיה.

מידע: ניתן לבקש מהצוות הרפואי מידע על תסמיני חזרת המחלה. מידע זה יכול לסייע במיקוד בסריקת הגוף ולהפחית לחץ ממיחושים שונים. כמו כן, ניתן לשאול את הרופא/ה המטפל/ת כמה זמן כדאי לחכות עם כאב או תסמין לפני שפונים לבירור רפואי.

יומן: לוח זמנים מסודר של ביקורים והדמיות יכול להקנות תחושת שליטה ולעזור בהתמודדות עם הפחד. בכל בדיקת מעקב ניתן לשאול את הרופא/ה מה ניתן לעשות למניעת הישנות המחלה.  

מתי הפחד מפני הישנות המחלה הופך בעייתי?

כאמור, חשוב לזכור כי מידה מסוימת של פחד היא נורמלית וטבעית לחלוטין, אך הוא לא צריך להציף ולפגוע בשגרה ובחיים. סימנים שעשויים להעיד כי מדובר בפחד בעייתי:

• כל גירוד, שיעול או כאב ראש מעלים חשש רציני לחזרת המחלה.
• חוסר רצון לחזור לחיים פעילים.  
• המחשבות על חזרת המחלה מופיעות לפני השינה וביקיצת הבוקר. 
• הפרעות שינה ממושכות (יותר מכמה שבועות). 
• שינוי מתמשך בתיאבון. 
• חוסר עניין בדברים שבעבר הסבו הנאה. 
• הימנעות חברתית. 
• חוסר יכולת להתרכז בלימודים או בעבודה. 

אם את חשה כי אינך מצליחה להתמודד עם הפחד בכוחות עצמך, פני לרופא/ה המטפל/ת או לאח/ות כדי שיפנו אותך לגורם מקצועי מוסמך.