תפריט נגישות


מידע הצהרת נגישות
תצוגת צבעי האתר (* בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה סגירה
image/svg+xml

תסמינים ואבחנה של סרטן ראשוני בכבד

Getting your Trinity Audio player ready...

 

לרוב סרטן ראשוני בכבד אינו מלווה בתסמינים בשלבים הראשונים ולכן קשה לאבחנו מוקדם ולטפל בו ביעילות (לעתים הוא יתגלה בבדיקת תפקודי כבד שגרתית).


תסמינים

אם מופיעים התסמינים הבאים, אחד או יותר, יש לגשת להיבדק (עם זאת חשוב לזכור שתסמינים אלו עשויים לאפיין מצבים רבים אחרים, ובהם שחמת הכבד, ולאו דווקא קשורים להתפתחות סרטן כבד):

  • חוסר תיאבון ותחושת שובע מהירה
  • ירידה במשקל ללא סיבה ברורה
  • ערכי תפקודי כבד לא תקינים בבדיקת דם
  • בחילות והקאות
  • תשישות מוגברת, חולשה או תחושה כללית רעה
  • חום גבוה ותסמינים דמויי שפעת
  • אי-נוחות או כאבים בחלקה הימני העליון של הבטן, שלעתים מקרינים לכתף ימין
  • מיימת: נפיחות בבטן בשל הצטברות נוזלים, שעלולה לגרום לקוצר נשימה
  • צהבת: מתבטאת בעיניים ועור צהובים, צואה בהירה וחיוורת ושתן כהה, ויכולה להיגרם מחסימת דרכי המרה על ידי הגידול, הצטברות מיצי המרה המיוצרים בכבד וזרימתם בחזרה למחזור הדם

 

בדיקות האבחון לסרטן ראשוני בכבד

בדיקה גופנית: מישוש אזור הבטן שמטרתו לבדוק אם חלו שינויים באזור הכבד ואיברים סמוכים ואם קיימת הצטברות נוזלים חריגה בחלל הבטן. כמו כן נבדקים סימנים המעידים על כשל בתפקודי הכבד כגון צהבת (עיניים ועור צהובים).

בדיקת דם: בוחנת את תפקודי הכבד ובנוסף את רמת הסמן AFP (אלפא פטו-פרוטאין) – חלבון שגידול בכבד מסוג הפטומה נוטה לייצרו (חולים בשחמת הכבד שנמצאים בסיכון מוגבר לסרטן ראשוני בכבד צריכים לעבור את בדיקתAFP  יחד עם אולטרסאונד בטן כל חצי שנה לטובת גילוי הגידול בשלב מוקדם. ככל שהאבחון נעשה בשלב מוקדם יותר, כך אפשרויות הטיפול מגוונות ומצליחות יותר ואחוזי ההישרדות גבוהים יותר).

אולטרסאונד בטן: בדיקה שסורקת את הכבד ואת האיברים הסמוכים באמצעות מתמר שמועבר על פני עור הבטן ומפיק גלי קול המעובדים לתמונות. בשונה מצילום רנטגן או CT, בדיקה זו לא חושפת את המטופל לקרינה מייננת.

הדמיית CT (טומוגרפיה ממוחשבת) בטן: מפיקה תמונות מפורטות (תלת-ממדיות) ומדויקות של איברי הבטן מזוויות שונות, שמעובדות לכדי חתכי דימות דקים. כך היא יכולה לאתר את המיקום המדויק של הגידול ולבדוק אם התפשט לאזורים אחרים בגוף. לפני הבדיקה עשויה להינתן זריקת חומר ניגוד (יוד) שצובע אזורים מסוימים וגורם להם להיראות ברור יותר בסריקה.

בדיקת MRI (דימות תהודה מגנטית) בטן: בדיקה זו דומה לסריקת CT, אך משתמשת בשדה מגנטי עוצמתי ובגלי רדיו במקום בקרינה מייננת. באמצעותה ניתן לקבל תמונות ברורות (גם תלת־ממדיות) של איברי הבטן, ליצור מהן עיבודים ולפרוס את הרקמות שנסקרו פרוסות־פרוסות, מה שמאפשר לראותן בחדות רבה. MRCP היא סוג של בדיקת MRI אשר מטרתה להפיק תמונות מפורטות של הכבד, כיס המרה והלבלב. היא נעשית כאשר עולה חשד לגידול בתאים המרפדים את צינור המרה בכבד (כולנגיוקרצינומה). לעתים ניתן לשפר את איכות ההדמיה באמצעות הזרקת חומר ניגוד שמכיל גדוליניום (סוג של מתכת), שבניגוד ליוד כמעט שלא גורם לתגובות אלרגיות.

ביופסיית כבד: בדיקה שבה נוטלים דגימת תאים מהגידול שהתגלה בכבד כדי לקבוע אם הוא ממאיר או שפיר, ואם מקורו בכבד (גידול ראשוני) או באיבר אחר בגוף (גידול שניוני). הדגימה נלקחת באמצעות מחט ונשלחת למכון לפתולוגיה, שם היא עוברת עיבוד שבסופו מתקבל חתך רקמה דק מאוד, כזה שניתן להתרשם ממבנהו. הוא נצבע בצביעה שמאפשרת להבחין במרכיבים שונים ברקמה, ועל סמך המראה שלה במיקרוסקופ ניתן לקבוע אם היא תקינה או ממאירה וגם את סוג התאים הסרטניים כדי לקבוע טיפול מתאים. כדי לכוון את המחט לאזור המדויק, ניתן לקחת דגימת רקמה בליווי בדיקות כגון אולטרסאונד או CT בטן.

לפרוסקופיה: הליך שמשמעותו הסתכלות (סקופיה) לתוך חלל הבטן (לפרו), שנועד לאבחן תחלואה באזור זה ולטפל בה בגישה זעיר-פולשנית. לפרוסקופיה תבוצע כאשר בדיקות אחרות לא סייעו באישוש האבחנה כי מדובר בגידול בכבד, או כאשר רוצים להסירו. במהלכה, לאחר שהמטופל עובר הרדמה כללית, נעשים לו כחמישה חתכים בגודל חמישה עד עשרה מ"מ סביב מיקומו של הכבד. דרכם מוחדרים המכשור הניתוחי וצינור דק וגמיש שבקצהו מצלמה (לפרוסקופ) – כדי שניתן יהיה לצפות בשדה הניתוח על גבי מסך. בלפרוסקופיה ניתוחית – יוסר כך הגידול, ובלפרוסקופיה אבחנתית – כך ניתן להתרשם ממראה הכבד וליטול דגימה מהאזור החשוד.

אנגיוגרפיה (רדיולוגיה פולשנית) של הכבד: בדיקת רנטגן שבוחנת כיצד הגידול משפיע על כלי הדם המרכזיים סביב הכבד ואת אספקת הדם אליו כדי לראות אם הוא נתיח. בבדיקה זו מאלחשים את אזור המפשעה ומבצעים בו חתך קטן שדרכו מחדירים צנתר (צינורית) רך וגמיש. מוליכים את הצנתר לעורק הכבד דרך עורק הירך, ולאחר שהוא מגיע למקומו מזריקים דרכו חומר ניגוד (צבע) ומקבלים תמונות של כלי הדם באמצעות שימוש בקרני רנטגן. זו לא בדיקת אבחון שגרתית לסרטן הכבד והיא נעשית לעתים כחלק מהליך טיפולי.



בחזרה למרפאה לגידולי מערכת העיכול