תפריט נגישות


מידע הצהרת נגישות
תצוגת צבעי האתר (* בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה סגירה
image/svg+xml

טיפולים בסרטן ראשוני בכבד

סוג הטיפול בסרטן תלוי במספר גורמים, ובהם מיקום הגידול, היקפו ומידת התפשטותו בגוף, וגילו ומצבו הכללי של המטופל. הטיפולים שנחשבים ליעילים ביותר לסרטן ראשוני בכבד מסוג הפטומה, הסוג הנפוץ ביותר של סרטן זה, הם ניתוח לכריתה חלקית של הכבד או השתלת כבד.


ניתוח לכריתה חלקית של הכבד

לרקמות הכבד יכולת התחדשות (רגנרציה) ייחודית, ולכן לאחר כריתה של חלקים ממנו הוא משלים את נפחו, מתרפא ומתפקד באופן תקין; לרוב בתוך 24 שעות תאיו מתחילים להתחלק מחדש, ובתוך חמישה-שישה שבועות הוא חוזר לגודלו המקורי.

בניתוח לכריתה חלקית  של הכבד, שמתאים בעיקר במקרים שבהם הגידול קטן מחמישה סנטימטרים (כלומר לא התפשט לכלי דם גדולים ואיברים סמוכים ולא מערב את דרכי המרה) והכבד מתפקד היטב, כורתים את האונה שבה הוא ממוקם (השמאלית או הימנית) או חלק ממנה. לרוב מדובר בניתוח זעיר-פולשני (לפרוסקופיה). עם זאת ישנם מקרים רבים שבהם לא ניתן לכרות חלקים מהכבד בשל היקף הגידול, מיקומו בכבד, התפשטותו מחוץ לכבד, שחמת כבד מתקדמת וכשל בתפקודי הכבד.


השתלת כבד

בטיפול זה הכבד מוסר כולו ומוחלף בכבד שנתרם מאדם שנפטר (או באונת כבד מאדם חי). הוא מתאים לחולים עם גידול יחיד, קטן מחמישה סנטימטרים, או לחולים עם פחות משלושה גידולים שקטנים משלושה סנטימטרים (כלומר גידולים לא מפושטים, שלא חדרו מהכבד לכלי דם מרכזיים וכך מקשים על הסרתו), שסובלים משחמת הכבד, מצב שבו הכבד פגוע מכדי לנתחו.

עם זאת, מדובר באפשרות טיפולית מוגבלת בשל מחסור בתורמים. לרוב, החולים ימתינו ממושכות לתרומת כבד ויקבלו טיפולים לעיכוב התפשטות הגידול. ואם יזכו בתרומת כבד ויעברו השתלה, יידרשו ליטול תרופות שמדכאות את מערכת החיסון במשך כל החיים כדי שגופם לא ידחה את הכבד המושתל.

במקרים שבהם הנסיבות לא מאפשרות לכרות את הגידול או לעבור השתלת כבד, למשל בשל גודלו ומידת התפשטותו, יינקטו גישות טיפול אחרות, ובהן:


אבלציה (הרס ממוקד של תאי גידול)

 צריבה של גידולים שקוטרם אינו עולה על חמישה סנטימטרים. בטיפול זה מחט דקה (אלקטרודה) מוחדרת דרך העור אל מרכז הגידול בהנחיית אולטרסאונד או CT, ודרכה מועברים גלי רדיו בעוצמה חזקה שמחממים את התאים הסרטניים עד לטמפרטורה של 100 מעלות. כך הם משמידים אותם ולא פוגעים ברקמות הסמוכות. ניתן לעשות אבלציה גם בהזרקה תת-עורית של אתנול (אלכוהול) ישירות לתוך הגידול בהנחיית אולטרסאונד.


אמבוליזציה

טיפול שבו מוחדר לכבד חומר שחוסם את אספקת הדם לאזור הגידול וכך גורם להקטנתו או עצירתו, אשר ניתן לחזור עליו כמה פעמים. הוא נחשב מאריך חיים אולם אינו מביא לריפוי. הוא יכול להתאים במקרים של גידול כבד לא-נתיח ושאינו מתאים לאבלציה (למשל מכיוון שכבר עבר אבלציה שלא הצליחה) או כשלב גישור לקראת השתלת כבד.

  • כימו-אמבוליזציה: בסרטן מסוג הפטומה, הנפוץ ביותר מבין סוגי סרטן ראשוני בכבד, אמבוליזציה ניתנת בדרך כלל עם כימותרפיה מקומית לכבד; דרך חתך באזור המפשעה מוחדר צנתר אל עורק הכבד המזין את הגידול (בהנחיית שיקוף רנטגן של כלי הדם: אנגיוגרפיה). דרך העורק מוזרק יוד המדגים את מיקומו המדויק של הגידול. לאחר מכן מוזרקת אל הגידול באטיות תרופה כימותרפית בשילוב חומר שומני (ליפיודול), שגורם לכך שהיא תישאר בגידול זמן רב. לאחר מכן חוסמים את העורק באמצעות החדרת ג’ל או כדוריות זעירות וכך מעכבים את אספקת הדם לגידול. מתן התרופה הכימותרפית עם חסימת העורק מגביר את יעילותה. לעתים היא משולבת גם בתוך הכדוריות הזעירות. בשיטת כימו-אמבוליזציה נוספת, חדשה יחסית (שאינה כלולה בסל הבריאות), משתמשים בחרוזים שהועמסו בתרופות כימותרפיות, אשר פולטים אותן עם החדרתם דרך הצנתר לעורק הכבד, ישירות לתוך הגידול.
     
  • רדיו-אמבוליזציה (SIRT): טיפול זה נעשה באופן דומה לכימו-אמבוליזציה, רק שבמקום הכימותרפיה משתמשים בחומר רדיואקטיבי. כדוריות זכוכית מזעריות המצופות בחומר איטריום 90 מוחדרות באמצעות צנתר, דרך חתך באזור המפשעה, לתוך עורק הכבד, ומקרינות באופן ממוקד את תאי הגידול הסרטני. הקרינה חוסמת את אספקת הדם לגידול, גורמת לנמק שלו, ומקטינה אותו בלי לפגוע ברקמת הכבד הבריאה. לרוב מבצעים אנגיוגרפיה כשבוע-שבועיים לפני הרדיו-אמבוליזציה כדי לבדוק את זרימת הדם אל הכבד.


קרינה

בטיפול זה קרני רנטגן שחודרות בעוצמה גבוהה לאזור הגידול פוגעות בתאים הסרטניים בעת התחלקותם וכך יכולות למנוע את התפשטותם, להקטין את הגידול ואף להשמידו. במכון רדיותרפיה בשיבא קיימות הטכנולוגיות המתקדמות ביותר לטיפול קרינתי, שמטרתן לתת טיפול מיטבי למטופלים ולשמור על בטיחותם. בנוסף, מטרתן למזער את תופעות הלוואי שעלולות להיגרם מהקרינה, כגון עור אדמומי, יבש ומגורה, בחילות ותשישות.

לרוב לא נעשה שימוש בקרינה כטיפול ראשוני להפטומה, הסוג הנפוץ ביותר של סרטן ראשוני בכבד, שכן עלול להיגרם נזק לשאר חלקי הכבד הבריאים בשל מינון קרינה גבוה. לעתים משתמשים כאמור בטיפול קרינתי פנימי ממוקד (רדיו-אמבוליזציה). ולעתים משתמשים בטיפול קרינתי ממקור חיצוני, ששמוSBRT ; מדובר בקרינה במינון גבוה שבעזרת הדמיית CT מכוונת לפגוע בגידול בלבד.

לעתים ניתנת קרינה כדי להקל כאבים מקומיים שנגרמים מהגידול או גרורותיו.


טיפול ביולוגי

התרופות הביולוגיות מכוונות לעכב מנגנון מסוים בתאים הסרטניים, עשויות להיות יעילות מאוד ולגרום לנסיגה משמעותית של המחלה. כדי להתאים תרופה ביולוגית לגידול סרטני, נעשות בדיקות מולקולריות על דגימה שנלקחה ממנו (בניתוח או בביופסיה).

התרופה סוראפניב ניתנת להפטומה מפושטת (גרורתית) או מתקדמת. תרופה זו מעכבת איתותים (סיגנלים) שגורמים לתאים הסרטניים להתחלק ללא בקרה ולצמוח. בנוסף היא עוצרת התפתחות של כלי דם חדשים שנוצרים על ידי הגידול וכך מופחתת אספקת החמצן וההזנה שלו והוא מתכווץ או מפסיק להתפתח.


טיפול אימונותרפי

טיפול זה מתבסס על ההבנה שהתאים הסרטניים מדכאים את מערכת החיסון בסביבתם הקרובה; הם מבטאים חלבונים הנקשרים לתאי מערכת החיסון ומשתקים את פעילותם. חסימת מנגנון דיכוי זה באמצעות התרופות האימונותרפיות (נוגדנים תרופתיים) מאפשרת להחיות את פעילות מערכת החיסון ולגייסה למאבק בתאים הסרטניים. בשנים האחרונות מתגברות העדויות כי התרופות האימונותרפיות עשויות לסייע לטיפול בסרטן ראשוני בכבד. אך מדובר בחולים מעטים בלבד וקשה לנבא מי יגיב לטיפול. בנוסף, התרופות האימונותרפיות לסרטן ראשוני בכבד אינן כלולות בסל הבריאות.
 

טיפולים במסגרת מחקר קליני

במרכז הסרטן בשיבא נערכים מחקרים קליניים אשר בודקים את בטיחותם ויעילותם של תרופות וטיפולים חדשים שעדיין לא הוכחו. מטופלים שמעוניינים להשתתף בהם יכולים להתעדכן אצל הרופא/ה המטפל/ת.


קראו פה גם על בדיקות האבחון השונות של סרטן ראשוני בכבד
בחזרה למידע על סרטן ראשוני בכבד
בחזרה למרפאה לגידולי מערכת העיכול