תסמינים ואבחנה של מיאלופיברוזיס
מיאלופיברוזיס מתפתחת לאט מאוד, ולכן רבים עם סרטן דם מסוג זה אינם חשים בתסמינים במשך שנים. עם הזמן, כאשר המחלה משפיעה על האופן שבו הגוף מייצר תאי דם אדומים, לבנים וטסיות דם, מופיעים בדרך כלל התסמינים הבאים:
- אנמיה: מחסור בתאי דם אדומים שלרוב גורם לתשישות, חולשה וקוצר נשימה
- עור חיוור
- זיהומים תכופים
- חום
- גרד
- דימום או שטפי דם לא רגילים
- כבד מוגדל
- כאב בעצמות או במפרקים
- הזעת לילה
- ירידה במשקל
- טחול מוגדל: גורם אי נוחות או תחושה של מלאות בצד השמאלי העליון של הבטן
- יתר לחץ דם שערי: עלייה בלחץ הדם בווריד המחבר בין הטחול לכבד
- ורידים מורחבים בבטן ובוושט, שעלולים להיקרע ולגרום לדימום
- קרישי דם
- המטופויזה מחוץ למח העצם (Extramedullary Hematopoiesis): גדילה בלתי תקינה של תאים יוצרי דם מחוץ למח העצם. תאים אלה יכולים ליצור גידולים שדוחסים את איברי הגוף או מפריעים לתפקודם
בדיקות אבחון
אם עולה חשד למיאלופיברוזיס, יש כמה בדיקות שיכולות לסייע באבחונה או שלילתה. במערך ההמטואונקולוגי בשיבא הקלינאים והפתולוגים המיומנים משתמשים בטכנולוגיות ובשיטות המתקדמות ביותר כדי להעריך את תוצאות כל הבדיקות מהר ובמדויק.
בדיקות האבחון למיאלופיברוזיס כוללות:
בדיקות דם
בדיקות דם הן בדרך כלל הצעד הראשון לאבחון מיאלופיברוזיס. הן כוללות ספירת דם מלאה (CBC) שמעריכה את מספר תאי הדם האדומים, הלבנים והטסיות ונשלחות למעבדה לאנליזה. לרוב מיאלופיברוזיס גורמת לרמה גבוהה של תאי דם לבנים וטסיות ולרמה נמוכה של תאי דם אדומים. רמה גבוהה של חומצת שתן, בילירובין ולקטט דהידרוגנז גם עשויה להעיד על נוכחות המחלה.
בדיקות מח עצם
בדיקות אלו כוללות שאיבת דגימה קטנה (ביופסיה) של מח העצם. תאי הדגימה נבדקים תחת מיקרוסקופ ומספרם וסוגיהם מסייעים באבחון המחלה. מראה לא טיפוסי של קודמנים (פרקורסורים) למח העצם והיווצרות רקמה צלקתית מעידים על מיאלופיברוזיס.
ניתוח מוטציות בתאי הדם
דגימות הדם ומח העצם נסרקות גם לגילוי מוטציות (שינויים גנטיים) המזוהות עם מיאלופיברוזיס.
בדיקות הדמיה
ייתכנו אולטרסאונד, MRI או רנטגן. בדיקת אולטרסאונד יכולה לקבוע אם הטחול מוגדל, סריקת MRI יכולה לבדוק שינויים במח העצם האופייניים למיאלופיברוזיס, וצילום רנטגן יכול להראות שינויים בצפיפות העצם שגם הם קשורים למחלה.