בידוד הגנתי וטיפול תומך לאחר השתלת מח עצם
לאחר השתלת מח עצם ספירת הדם יכולה לרדת בשל טיפול ההתניה ודיכוי מח העצם. אם רמת הנויטרופילים (תאי מערכת החיסון שתפקידם העיקרי לחסל מזהמים) בדם יורדת מתחת ל-500, נדרש בידוד הגנתי. שלב זה נמשך 14-10 ימים מיום ההשתלה (ולעתים אף 21 ימים).
מה צפוי בתקופה זו?
1. תופעות לוואי של טיפול ההתניה וסימני דיכוי מח עצם.
2. בדיקות דם לפי הצורך ומעקב יומי אחרי ספירת דם, תפקודי כליות וכבד ורמת מלחים.
3. חיבור לעירוי נוזלים, מתן תוספי מלחים כמו מגנזיום ואשלגן (חלק מהתרופות מורידות את רמתם בדם), מדידה ורישום של כמויות השתן ושקילה כל בוקר לאחר שתן ראשון. זאת כחלק מניטור מאזן הנוזלים בגוף.
4. טיפול במוצרי דם, טיפול אנטיביוטי רחב טווח וטיפול תומך (מתן תרופות נגד כאבים, בחילות והקאות וויטמינים דרך הווריד לפי הצורך).
5. ביום השביעי אחרי ההשתלה (+7) מתחילים בהזרקת פילגרסטים לעידוד קליטת מח עצם ועלייה ברמת תאי הדם הלבנים, בייחוד נויטרופילים. ייתכנו תופעות לוואי מהזריקה (חום וכאב עצמות שיכול להעיד על קליטת מח העצם. ניתן לטפל במשככי כאבים).
6. תופעות לוואי של הכימותרפיה. בהן:
- בחילות והקאות (ניתן עבורן טיפול מונע).
- שינויים בחוש הטעם וחוסר תיאבון. מומלץ לאכול ארוחות קטנות לעתים קרובות ולא לאכול אוכל מטוגן/ חריף/ מתובל. ניתן להביא לבית החולים אוכל מועדף מהבית. תוספי מזון מומלצים, כגון אבקת חלבון ואנשור, ניתן להשיג במחלקה באישור הצוות.
- רגישות מוגברת לריחות.
- יובש בפה. מומלץ לעשות שטיפות פה עם תמיסת סליין (מי מלח) ואבקת ביקרבונט שמסופקות בבית החולים. בנוסף מומלץ למצוץ סוכריות וללעוס מסטיק ללא סוכר כיוון שהם תורמים להפרשת רוק.
- דלקת רירית הפה (מוקוזיטיס): מתבטאת בפצעים ויובש בפה, רוק צמיגי או היעדר רוק, כאבי גרון, כאב לאורך הוושט וקושי בבליעה, כאבי בטן ושלשולים. כדי למנוע או למזער את התופעה מומלץ לבצע שטיפות פה עם תמיסת סליין ואבקת ביקרבונט לפחות ארבע פעמים ביממה, לשמור על רירית פה לחה ועל היגיינת הפה וליטול משככי כאבים. התופעה צפויה לחלוף לאחר קליטת מח העצם.
- חולשה ועייפות: נגרמות בשל ירידה ברמת ההמוגלובין. מומלץ לבצע פעילות מתונה כגון הליכה, לשבת בכורסה, לנוח ולישון אך להימנע משכיבה ממושכת. עירוי דם יינתן לפי רמת ההמוגלובין, לרוב מתחת ל-8.5.
- שלשול: תופעת לוואי שיכולה להיגרם גם מטיפולי קרינה וזיהום וחולפת לאחר קליטת מח העצם. יש לדווח עליה לצוות.
- נשירת שיער: מתחילה כשבוע מתום הכימותרפיה/ הקרנות. אם השיער ארוך מומלץ לגזור אותו בהדרגה כדי למנוע כאב ואי נעימות בעת הנשירה. ניתן להשתמש בפאה או כיסוי ראש. צמיחה מחודשת תתחיל ארבעה-שישה שבועות מתום הטיפול.
- נטייה מוגברת לדימום עקב ירידה ברמת הטסיות. יש לדווח לצוות על כל דימום חריג (למשל מהאף והחניכיים), נקודות אדומות בעור, דימום ממוצא צנתר מרכזי, דימום וסתי מוגבר, דם טרי בצואה וצואה שחורה. מומלץ להישמר מנפילות, מכות וחבלות, לא להשתמש במכשירים חדים כמו סכיני גילוח, מספריים וקוצץ ציפורניים, ולצחצח שיניים אך ורק במברשת רכה. עירוי טסיות יינתן בהתאם לרמתן בדם/ דימום חריף.
- נטייה להידבקות בזיהומים עקב ירידה במספר תאי הדם הלבנים. התסמין העיקרי לכך הוא חום. כאשר הוא מופיע מתחילים טיפול אנטיביוטי רחב טווח. תסמינים נוספים עשויים להיות למשל צריבה בשתן, כאבים בחזה (דלקת ריאות), אודם במוצא הצנתר המרכזי, פצעים ואודם בעור וחיפוי (פטרייה) על הלשון. יש לדווח לצוות על תסמינים שכאלו כדי למנוע סיבוכים. במקביל, חום נמדד שלוש פעמים ביום או לפי הנחיית הצוות הסיעודי ומתבצע מעקב הדוק אחר לחץ הדם והדופק כדי לאתר סימני זיהום מוקדם ככל האפשר.
- ייתכנו תופעות לוואי ייחודיות לתרופות כימותרפיות מסוימות. הדרכה ניתנת על כך בעת הצורך.
