תפריט נגישות


מידע הצהרת נגישות
תצוגת צבעי האתר (* בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה סגירה
image/svg+xml

ענת רייז, מושב קדרון

  יוני 2011

 

אובחנתי כחולה בסרטן השד לפני כחודשיים וחצי בבדיקה שגרתית. מרגע האבחנה, רוב הזמן הייתי עסוקה בריצות בין רופאים, התייעצויות ובדיקות. הגוף היה עסוק בריצות והמוח במחשבות ובחששות המתלווים, באופן טבעי, לפצצה כזו שנופלת עליך משום מקום.

בצומת דרכים זה פגשתי את ד"ר מירי סקלייר. נשלחתי לבדיקת MRI שלאחריה ד"ר סקלייר איבחנה גוש נוסף שהצריך בדיקת ביופסיה נוספת. הכול היה בלחץ של זמן כי רציתי וביקשתי שהתוצאות תהיינה לפני הניתוח (שתוכנן לשבוע מיום קבלת תוצאות ה-MRI).

במהלך השבוע הזה פגשתי ברופאה שהיא לא רק מקצועית בצורה יוצאת דופן, אלא גם (ולא פחות חשוב) אנושית, אמפטית ובעלת התייחסות מדהימה לפציינטיות שלה. היא ידעה להרגיע אותי במינונים הנכונים ויחד עם זאת לדבר איתי באופן ישיר ומכבד.

חשוב לי לציין שכשישבתי  בתור במרכז מירב שמעתי בנות שביקשו אותה ספציפית והיו מוכנות לבוא ביום אחר ובלבד שד"ר סקלייר תטפל בהן. ולא פלא. כעת אני מבינה מדוע.

שוחחתי בימים האחרונים עם חברה שהיא במצב דומה לשלי והיא שיבחה בפניי רופאה מתל השומר שקראה לה "המלאכית" שלי. שאלתי את חברתי האם היא  מדברת על ד"ר סקלייר,  ולא הופתעתי כשתשובתה הייתה חיובית