נובמבר 2013
קרן טיפלה באבי כאילו היה אביה
בחודשים האחרונים אני פוקדת לצערי את בית החולים לעתים קרובות כאשר אני מלווה את אבי, מרדכי שכטר, בשל בעיות בריאותיות שונות שפוקדות אותו.
בכל אירוע שכזה אני נשארת לצידו במהלך השהות במיון, במהלך הבדיקות ואם הוחלט לאשפזו אני נוכחת גם בתהליך הקליטה במחלקה.
בלילה של יום ה', 7 בנובמבר, שוב נאלצנו להגיע לבית החולים. הפעם גם אני חשתי ברע והשהייה לצד אבא קשתה עלי מאד.
ברצוני לציין את היחס המעולה לו זכינו אבי ואני. התקבלנו במיון על-ידי האחות אולגה יהודה שלא חסכה מאמץ להקל עלינו את התהליך, האירה פניה והשרתה נועם על כל סביבתה.
החליפה אותה האחות קרן זמיר שנקטה באותו קו של רצון טוב, חמלה ומאור פנים. מאחר שעקב מצבי שלי לא הייתי מסוגלת להמשיך ולשהות לצד אבי, הפקדתי אותו בידיה הנאמנות והמקצועיות של קרן - דבר שעד אותו יום לא עשיתי מעולם. קרן טיפה באבי כאילו היה אביה והיתה לצידו עד לרגע עלייתו למחלקת האשפוז.
אני מבקשת להביע את הערכתנו העצומה לצוות כולו ולאחיות אולגה וקרן בפרט.
אנו מקווים שלא ניאלץ להשתמש עוד בשירותיכם הטובים, אך טוב לדעת שבמקרה הצורך יש על מי לסמוך