עמיר גבע ז"ל, גבעתיים

יוני 2014

רופא שיודע ללטף את היד

בתחילת החודש גילו לי במיון סרטן מפושט. מרבית שבעים שנותיי גרתי בדרום, רובם בנגב. שבע שנים ניהלתי חברה ישראלית גדולה בהולנד. הפגישה שלי עם בית חולים היוותה עבורי הרבה מעבר להיותו מוסד רפואי.

ראיתי כמה בתי חולים בחיי, אך שיבא עולה על כולם בגודלו, ביופיו ובתשתיות המגוונות שבו. כבוד לרפואה הציבורית. אני מאמין שבחירתי במוסד גם תביא להבראתי. תודה על כך.

כמו שהבנת, איני שקוע ביגוני, עיניי פקוחות ובוחנות. ודאי שניהול כה מורכב אינו פשוט. לכן אני מרגיש חובה לציין פינה של איכות: המחלקה לניתוחי חזה בניהולו של פרופ' אלון בן-נון. שהיתי במחלקה שבוע לצורך ביופסיה והמתנה לתוצאות. מצאתי במקום ארגון רפואי יעיל ואנושי בצורה בולטת. רוח המנהל והצוות הבכיר שורה על הצוות הרפואי האדמיניסטרטיבי.

ובעיקר מצאתי אנשים שיודעים לדבר ולהסתכל לי בעיניים, רופא שיודע ללטף את היד, להביט בי ולאפשר לי להתמודד גם עם בשורות גרועות. כה התרשמתי מתפקוד המחלקה שיש לי עצה אחת לתת: אנא, נסו להעביר רוח זו לכל מי שמטפל בחולים

(מר עמיר גבע נפטר ב-6.7.14 ממחלת הסרטן. משפחתו התירה לנו לפרסם את מכתבו והדגישה כי הוא וגם הם התרגשו מהטיפול המסור לו זכה במחלקה לניתוחי חזה).