מרכז הסרטן
Cancer Center
ספטמבר 2014
להיות אחות רחמניה
להיות מורה, עורכת דין או כלכלנית, כמעט כל אחת יכולה. אבל כדי להיות אחות יש צורך בכישורים נוספים מעבר ללימודים. אלה תכונות אופי מולדות שאין לכל אחת. פגשתי כמה כאלה במחלקה לכירורגיה פלסטית ואני מבקשת להודות להן.
תודה לך קמילה רוטשטיין, הסגנית עם פני המלאך, שדאגת לי עוד בטרם הניתוח והקשבת לבקשותיי. את משלבת בתוכך שלווה, רצינות וידע. תמיד קשובה ואכפתית.
ממך, איריס יצחקי, ספגתי המון רוגע וביטחון. תמיד אמרת לי שהכל יהיה בסדר.
אין מילים לתאר את דאגתך לי, אילנה עזרא, שניסית להפוך אותי ל"דנדשית" כדבריך. פינקת אותי ודאגת שאוכל עוד משהו.
אותך עינב פורת, אי של שלווה ועדינות, יחד עם סיגלית אליאס המקסימה והחכמה הצלחתי לטרטר לילה שלם עד הבוקר. גיליתן סבלנות אין קץ ופעלתן בקור רוח. הייתן לצידי וידעתי שיש לי על מי לסמוך. לא נתתן לי לרגע להרגיש רע.
לריסה בורודיאנסקי, אותך אני מעריכה ומוקירה. דאגת לי כאמא. את מהווה עבורי את הדוגמא הקלאסית לאחות רחמניה, מושג שפס מן העולם משום מה.
את, רוזה זבולון, חיוך תמידי על פנייך ובצמוד לו צחוק מתגלגל ומדבק.
אותך שושנה שבח היכרתי בדרך כלל בלילות. חרוצה ואף פעם לא מתעייפת. את תמיד מילאת כל בקשה ועזרתך נתנה לי תחושה שאני לא לבד.
הכרתי מעט מדי אותך, ויקטוריה שמואלוב, אך התרשמתי שאת מוצאת פתרונות לבעיות ורגישה לסבל ולכאבי המטופל.
לורט הלחמי ורשל פארטוש, שתיכן תמיד עזרתן לי, במיוחד איך לתפקד עם כל הנקזים.
ואחרונה חביבה אתי סטולר. לך מגיעה תודה ענקית על כל מה שעשית למעני. מדי בוקר התעניינת במצבי והרגשתי שאני בידיים טובות. ככל שצברתי ותק במחלקה, הבנתי שאת משמשת דוגמא למילה הכל-כך לא מובנת וחדישה לבנות דורי: דעתנות. את מנהלת ממוקדת מטרה היודעת להוביל את הצוות. כן ירבו כמותך בישראל.
אני מודה לכולכן על היחס החם לו זכיתי במחלקה ומכיוון שדרכי ממשיכה לאונקולוגיה יש להניח שעוד ניפגש במסדרונות בית החולים. מצטרף לברכות ולתודות בעלי, חברי לחיים, שמלווה אותי מראשית מסע זה