מרכז הסרטן
Cancer Center
ספטמבר 2014
אווירה של מצוינות
המכתב הזה מיועד לכל צוות העובדים באורטופדית א', והוא בא בנוסף לדף המשוב שכבר מילאתי במחלקה. אמי, מרים ובר, בת 91, היתה מאושפזת במחלקה אורטופדית א', ובמהלך האשפוז עברה ניתוח שנגרם משבר בצוואר הירך. היא שוחררה לשיקום במוסד בו היא שוהה בשנתיים וחצי האחרונות, מרכז רמת גן לאלצהיימר, והמכתב נכתב בשמה.
אמי עברה את הניתוח בהצלחה וגם התאוששה בצורה יוצאת מן הכלל. ביליתי לידה שעות ארוכות ביום ובלילה בימים האלה ובעקבות זאת אני רוצה להגיד לכם את הדברים הבאים:
במחלקה שלכם שוררת אווירה של מצוינות שמתבטאת הן בתחום הטיפול והחדשנות והן בתחום האנושי. מכיוון שנתקלתי בכך מכל אנשי הצוות, אין לי ספק שזה דבר שמונחה ומתוחזק כל הזמן מלמעלה.
הכל מתקתק אצלכם ביעילות בלתי רגילה, וזה בשום פנים ואופן לא על חשבון היחס למטופלים. לפני הניתוח קיבלתי הסבר מפורט מרופא צעיר וחביב (לצערי אינני זוכרת את שמו) על המסלולים האפשריים העומדים לפני אמי בניתוח. ראוי לציון מיוחד גם ד"ר ישראל וייס הלבבי והחם ועם זאת המאד ענייני.
המחלקה בוהקת בניקיונה בחדרים, בפרוזדורים ובשירותים, ובחדר שלנו היו כורסאות שנפתחות לשכיבה לנוחות המלווים שנשארים ללון בלילה.
היתה לנו אחות קלינית (גב' אלה ליזקין) שליוותה אותנו במהלך ימים אלה, שזה כשלעצמו רעיון מצוין. היא העניקה לנו יחס אישי ודאגה שכל מידע רלבנטי יגיע לידיעתנו בהקדם. בכלל, כל הזרועות (רופאים, פיזיותרפיסטים, אחים, אחיות, כוח עזר ומזכירות) פועלות בשיתוף פעולה ובמקצועיות רבה ויש תחושה של כוורת חרוצה ועמלנית שמכוונת למטרה אחת: להביא לסיום מוצלח את השהות של המטופל בבית החולים. הרגשתי שאין שום משמעות לגיל כשמדובר בהצלת איכות החיים של שארית החיים של אישה מבוגרת כל כך.
אתם ראויים להוקרה רבה על עשייתכם, וזה לגמרי לא מובן מאליו כשמדובר בעבודה שוחקת כל כך, וברפואה ציבורית הסובלת כל העת ממחסור תקציבי וממצבת כוח אדם מדולדלת.
זה מעורר בי גאווה שבישראל של היום יש מחלקות שכאלה ורפואה שכזאת.