תסמינים של סרטן המעי הגס:
כאמור, בשלבים המוקדמים סרטן המעי הגס אינו גורם כלל לתסמינים. בהמשך התפתחותו, סרטן המעי הגס יכול לגרום לאחד או יותר מהתסמינים הבאים:
- דם בצואה, צואה שחורה.
- שינויים בפעילות המעיים: שינוי ביציאות, שלשול ו/או עצירות המופיעים לסירוגין ונמשכים לאורך זמן ללא סיבה ידועה, תחושה של התרוקנות לא מלאה לאחר יציאות, שינוי בקוטר הצואה (צואה דקה כמו עיפרון).
- תחושת אי נוחות בבטן היכולה לכלול כאבי בטן, נפיחות, תחושת מלאות, גוש בבטן.
- ירידה במשקל ללא סיבה ידועה.
- חולשה ועייפות ניכרת.
- בבדיקות דם – אנמיה וחסר ברזל.
במרבית המקרים תסמינים אלו אינם מעידים דווקא על גידול סרטני במעי הגס והם יכולים גם לנבוע מבעיות רפואיות אחרות. בכל מקרה, עם הופעתם יש לפנות לרופא על מנת לאבחן ולטפל בבעיה.
אבחנה של סרטן המעי הגס:
במידה והתעורר חשד לקיומו של גידול במעי הגס, הרופא יכול להיעזר בסוגים שונים של בדיקות:
- בדיקה רקטלית ידנית: הרופא מכניס אצבע עטויה בכפפה לפי הטבעת של הנבדק, על מנת לבדוק האם קיימים פוליפים, גושים, דימום בצואה או סימנים אחרים אשר יכולים להעיד על בעיה.
- בדיקות דם : ספירת דם, רמת ברזל, תפקודי כבד, סמן סרטן הנקרא CEA.
- בדיקת דם סמוי בצואה: בדיקה בה ניתן לאתר דם הנמצא בכמויות זעירות (או חלקי DNA) בצואה. קיום דם סמוי בצואה יכול להעיד על דימום פנימי ממערכת העיכול כתוצאה מגידול או בעיות אחרות. בדיקה זו היא בדיקת סקר הכלולה בסל לגילוי מוקדם של סרטן המעי הסל. מומלץ לכל אדם לבצעה בקביעות אחת לשנה החל מגיל 50 גם אם אינו סובל משום תסמין או בעיה רפואית.
- קולונוסקופיה: זו למעשה הבדיקה המומלצת ביותר כיום על ידי הגסטרואנטרולוגים והאונקולוגים לגילוי מוקדם ולמניעת סרטן המעי הגס. בבדיקה זו, הנערכת בהרדמה, אנדוסקופ (סיב אופטי שבקצהו מצלמה) מוחדר דרך פי הטבעת אל המעי הגס, ומאפשר להסתכל באופן ישיר אל תוך חלל המעי. במהלך הבדיקה ניתן לקחת דגימת רקמה (ביופסיה) לצורך אבחון ולבצע פעולות טיפוליות ומניעתיות כמו הסרת פוליפים. מומלץ לבצע בדיקת קולונוסקופיה סקר אחת ל 5-10 שנים החל מגיל 50, אם כי הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות.
- קולונוסקופיה וירטואלית: בדיקה חדשנית לא פולשנית להדמיית חלל המעי הגס ואיברי הבטן, המבוצעת באמצעות מכשיר CT. בדיקה זו כרוכה בחשיפה לקרינה ואף היא אינה כלולה בסל הבריאות כבדיקת סקר.
- בדיקת הדמיה – סי טי (CT) או MRI: בדיקה הסורקת את אברי הגוף על מנת לוודא שהגידול לא התפשט לאברים מרוחקים. הסבר על בדיקות לדימות הבטן ומערכת העיכול
- סריקת PET: בדיקה זאת נעשית בו זמנית עם בדיקת CT, אולם שלא כמו בבדיקת CT רגילה, כאן מוזרק לוריד סוכר רדיואקטיבי, המאותר על ידי מכשיר הסורק את הגוף. מאחר שתאים סרטניים משתמשים בגלוקוז (סוכר) מהר יותר מאשר תאים רגילים, אזורים עם תאים סרטניים נראים בדרך כלל בצורה ברורה. בדיקת PET אינה בהכרח עדיפה על בדיקת CT – בחירת הבדיקה המתאימה תעשה על ידי הרופא בהתאם לנתונים הקיימים.
- אולטראסאונד אנדוסקופי (EUS): אנדוסקופ (צינור ובתוכו מכשיר אולטראסאונד מיוחד) המוחדר דרך פי הטבעת אל החלחולת, מאפשר לקבל תמונת אולטראסאונד של דופן החלחולת. בדיקה זו משמשת רק במקרים בהם הגידול נמצא בחלחולת (ב 10-12 הס"מ האחרונים של המעי הגס).
- ביופסיית מחט: לקיחת דגימה קטנה מהגידול על ידי דקירתו במחט דקה. לרוב הביופסיה מבוצעת במהלך הקולונוסקופיה אך לעיתים הביופסיה תבוצע בהנחיית אולטראסאונד או בהנחיית CT, בהתאם למיקום הגידול.
