20-40% מהחולים צפויים לפתח פרכוסים. הפרכוס יכול להופיע כסימן ראשון להופעת המחלה או במהלכה. פרכוס יכול להיגרם כתוצאה מהשפעת הגידול והבצקת שסביבו, או כתופעת לוואי של הטיפול האונקולוגי. הפרכוס נוצר בעקבות שינויים בתפקוד החשמלי של קליפת המוח (קורטקס) באזור הגידול. חשוב לדעת כי פרכוס לאו דווקא מעיד על פעילות או החמרה בגידול.
פרכוס חלקי:
כאשר הפעילות הבלתי תקינה מערבת רק את האזור בו היא נוצרה. פרכוס חלקי מתבטא בפעילות יתר באותו אזור מוחי (תופעות אפשריות: תנועה לא רצונית של יד או רגל, קושי פתאומי וחולף בדיבור, ראיית "ברקים" פתאומית וחולפת, או נימול פתאומי וחולף באזור גוף מסוים).
פרכוס כללי:
כאשר הפעילות הבלתי תקינה כוללת את כל קליפת המוח. פרכוס כללי מתבטא באובדן הכרה, תנועות קצובות ב-4 הגפיים, חרחורים בנשימה, הפרשת קצף מהפה, אי שליטה על סוגרים ובלבול וישנוניות לאחר האירוע. פרכוס כללי יכול להופיע באופן ראשוני או להתפתח מפרכוס חלקי.
פרכוס חלקי מורכב:
כאשר בזמן הפרכוס החולה סובל משינויים בהתמצאות, במצב הערנות או ההכרה, אך אינו מאבד את ההכרה.
טיפול
- חולה הסובל מגידול מוחי שמעולם לא פיתח פרכוסים, אינו זקוק לטיפול נוגד-פרכוסים מניעתי קבוע. טיפול מניעתי קצר טווח (1-4 שבועות) ניתן לאחר ניתוחים נוירו-כירורגיים (ניתוחי מוח).
- במידה ומופיע פרכוס בשלב כלשהו של המחלה, יש צורך בטיפול תרופתי קבוע שימנע את ההתקפים.
- לתרופות נוגדות פרכוס יכולות להיות תופעות לוואי ובחלקן יש צורך לבדוק את רמת התרופה בדם. מסיבות אלה מטופלים המשתמשים בתרופות אלו נדרשים להישאר במעקב נוירולוגי ולבצע בדיקות דם תקופתיות.
כיצד להתנהג במקרה של פרכוס:
- אם לחולה מעולם לא היו פרכוסים – יש לפנות מיד לחדר מיון.
- במידה ולחולה יש היסטוריה של פרכוסים:
- אם הפרכוסים אינם מלווים באובדן הכרה והם מסתיימים לאחר מספר דקות: ניתן להישאר בבית. למדוד את רמת הסוכר בדם אצל חולים סוכרתיים, ניתן לקחת מנה נוספת של הטיפול נוגד-פרכוס באותו יום, חובה ליידע את הרופא המטפל מהר ככל הניתן ולבצע בדיקת דם לרמת התרופה נוגדת-פרכוס שהחולה נוטל במידה ומדובר בתרופה הניתנת למדידה).
- אם הפרכוסים מלווים באובדן הכרה:
- אם מדובר בהתקף חד פעמי שנגמר לאחר דקות ספורות והחולה חזר לעצמו – ניתן להישאר בבית, למדוד את רמת הסוכר בדם אצל חולים סוכרתיים, ניתן לקחת מנה נוספת של הטיפול נוגד-פרכוס באותו יום, חובה ליידע את הרופא המטפל מהר ככל הניתן ולבצע בדיקת דם לרמת התרופה נוגדת-פרכוס שהחולה נוטל (במידה ומדובר בתרופה הניתנת למדידה).
- במקרה שהפרכוס לא מסתיים לאחר מספר דקות, או שהפרכוס התחיל שוב, או שהחולה אינו חוזר לעצמו – יש לפנות מיד לחדר מיון.
