טיפולים תרופתיים– כימותרפיים וביולוגיים

סל הבריאות

כל הטיפולים שהוכחו כיעילים לטיפול בסרטן ריאה במחקרים מבוקרים, מאושרים לשימוש במסגרת סל הבריאות בישראל. מבחינה זאת ישראל היא בין המדינות הנדיבות בעולם באישור טיפולים לחולי סרטן בכלל ולחולי סרטן ריאה בפרט. התרופות היחידות שאינן מאושרות הן תרופות שיעילותן לא הוכחה עדיין. להלן התרופות המוכחות שנמצאות בשימוש, כאמור כולן נמצאות בסל הבריאות בישראל.

טיפולים כימותרפיים

קיימים סוגים שונים של תרופות כימותרפיות לטיפול בסרטן ריאה. הטיפול הכימותרפי יכול להינתן כתרופה בודדת או כשילוב של מספר תרופות. כמו כן הטיפול הכימותרפי יכול להינתן עם או בלי קרינה.

• התרופות המקובלות לשימוש בסרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים הן: ציספלטין (Cisplatin), קרבולטין (Carboplatin), פמטרקסד (Pemetrexed, Alimta), גמציטבין (Gemcitabine, Gemzar), וינורלבין (Vinorelbine, Navelbine), פקליטקסל (Paclitaxel, Taxol), דוסטקסל (Docetaxel, Taxotere).
• התרופות המקובלות לשימוש בסרטן ריאה מסוג תאים קטנים הן: ציספלטין (Cisplatin) או קרבולטין (Carboplatin), עם אטופוסיד (Etoposide), אולם נעשה שימוש גם בתרופות שונות.

טיפול משולב של קרינה וכימותרפיה לסרטן ריאה

בדיקות מולקולאריות וטיפולים ביולוגיים בסרטן ריאה

בשנים האחרונות פותחו תרופות חדישות שעשויות לעזור לחלק מחולי סרטן ריאה. תרופות אלו נקראות "תרופות ביולוגיות", והן שונות מהרבה בחינות מהטיפולים המוכרים יותר לסרטן ריאה (כימותרפיה וקרינה). תרופות אלו מכוונות לעכב מנגנון מסוים בתאי הסרטן, אשר בחלק מהמקרים תאי הסרטן תלויים בו. במקרים כאלה תרופה ביולוגית עשויה להיות מאד יעילה, לגרום לנסיגה משמעותית של המחלה ושיפור במצב החולה, לעיתים לאורך זמן רב מאד.

כדי להתאים טיפול ביולוגי לגידול, נעשות בדיקות מולקולריות על חלק מהגידולים. הבדיקה מתבססת על שימוש בדגימה מהגידול הסרטני (שנלקח ממילא לפני כן בניתוח או בביופסיה, ושמור בבית החולים במכון הפתולוגי). החומר מהגידול נשלח למעבדה המתמחה בבדיקות כאלו, ובדרך כלל תוך שבועיים-שלושה מתקבלת התשובה. לפי התשובה ניתן לבחור לכל חולה את הטיפול המתאים לו.

הממצא המולקולארי הכי נפוץ שיכול לכוון לטיפול ביולוגי הוא מוטציה בגן שנקרא EGFR, קיצור של "קולטן לגורם גדילה של רקמת אפיתל" באנגלית (לינק לחלק של האבחנה: חשיבות ומשמעות EGFR בסרטן ריאה). ב 15% מהחולים ניתן למצוא מוטציה כזאת, ולחולים אלו ניתן להציע טיפול באפטיניב ("ג'יוטריפ"), ארלוטיניב ("טרסבה") או גפיטיניב ("אירסה"), שתיהן פועלות באופן דומה לעיכוב החלבון שנקרא EGFR, התוצר של הגן המדובר. שכיחות המוטציה נמוכה מאד בחולים עם סרטן ריאה מסוג תאי קשקש (Squamous cell carcinoma, קרצינומה קשקשית), וחולים אילו אין הכרח לבצע את הבדיקה לקיום המוטציה. המוטציה הזאת שכיחה יותר בצעירים, נשים, לא מעשנים ועם גידול ריאה מסוג אדנוקרצינומה.

ממצא מולקולרי נוסף שנבדק כיום בחלק מהמקרים הוא טרנסלוקציה* של גן בשם ALK. ממצא זה נדיר יותר, וקיים רק בכ-4% מחולי סרטן ריאה. הבדיקה הוכנסה לסל הבריאות בתחילת 2012, לחולים עם גידול מסוג אדנוקרצינומה. במקרה שנמצאת טרנסלוקציה כזאת, תרופה בשם קריזוטיניב (השם המסחרי הוא "קסלקורי") ניתנת לחולה, ויכולה לשפר את מצבו באופן משמעותי. גם התרופה הוכנסה לסל הבריאות בתחילת שנת 2012. יש לציין שגם בתחום הזה ישראל היא בין המובילות בעולם, כאשר ב 2012, מלבד בישראל הוחל בשימוש שגרתי בתרופה זאת רק בארה"ב וביפן. הבדיקה שנעשית לזיהוי התאמה לקריזוטיניב דורשת כמות גדולה יחסית של רקמה, ובמקרים לא מועטים, אין מספיק רקמה לבצע את הבדיקה.  לעיתים יש מקום לשקול ביופסיה חוזרת של הגידול כדי להשיג רקמה לבדיקה זאת.

הטיפולים הביולוגיים גורמים בדרך כלל לפחות תופעות לוואי לעומת טיפולי כימותרפיה או קרינה. חולים המטופלים באפטיניב, ארלוטיניב או גפיטיניב עשויים לסבול משלשול ומפריחה עורית. כמו כן תופעת לוואי מסוכנת שדווחה באופן נדיר, וכמעט רק בקרב חולים במזרח הרחוק, היא סוג של דלקת ריאות קשה.

חשוב לציין שכיום הטיפולים הביולוגיים רלוונטיים רק לחולים בהם המחלה התפשטה, כלומר מחלה בשלב 4, עם גרורות. בשלבים מוקדמים יותר של המחלה קיימים טיפולים אחרים שהם יעילים יותר. אין עדויות ליעילות של טיפול בתרופות ביולוגיות במחלה בשלב 3 (כלומר לפני או אחרי ניתוח, או במצב בו הומלץ שילוב של כימותרפיה וקרינה), או במחלה בשלב מוקדם יותר (שלב 1 או 2) שמטופלת בניתוח ולאחר מכן כימותרפיה משלימה, או בקרינה או ניתוח בלבד. במצבים אלו קיימים אף נתונים שמעידים על נזק שהתרופות גורמות, אשר עולה על תועלת אפשרית.

• טרנסלוקציה: מצב בו חלק מכרומוזום אחד מחובר באופן שונה מהתקין לחלק מכרומוזום אחר.