נשירת שיער
נשירת שיער היא אחת מתופעות הלוואי המוכרות ביותר של הטיפול הכימי. נשירת שיער הינה חסרת כל משמעות רפואית כללית. למרות זאת, רבים מהמטופלים רואים אותה כתופעת לוואי קשה ומטרידה והיא משפיעה מאוד על דימוי הגוף.
נשירת השיער מתחילה כשבועיים עד שלושה אחרי תחילת טיפולים. נשירת השיער היא תהליך הדרגתי המגיע לשיאו ימים אחדים לאחר שהחל. לרוב שמים לב לכך בעת הסירוק או חפיפת הראש, בהנחת הראש על הכרית ובכל מגע יד בשיער. השיער חוזר לצמוח כחודשיים-שלושה אחרי סיום הטיפולים, אם כי לפעמים הצבע או המרקם משתנים.
לא כל התרופות הכימותרפיות גורמות לנשירת שיער. שכיחות וחומרת נשירת השיער תלויה בתרופה וכן במינון ותדירות המתן. יש לציין שכמעט כל הטיפולים, כולל אילו הנחשבים לא מנשירי שיער גורמים לדילול שיער הקרקפת.
אלה התרופות הגורמות לנשירת שיער בעת טיפול כימו:
נשירת שיער רבה או מוחלטת:
- Cyclophosphamide
- Daunorubicin
- Doxorubicin
- Etoposide
- Ifosfamide
- Paclitaxel
- Docetaxel
נשירת שיער מתונה:
- Mitomycin, Cisplatin
- Mitoxantrone, Dactinomicin
- Topotecan, 5-Fluorouracil
- Vinblastine, Idarubicin
- Vincristine, Mechlorethamine
- Vindesine, Methotrexate
- Vinorelbin, Mithramycin
דילול שיער קל בלבד או ללא נשירה כלל:
- L-Asparaginase, Bleomycin
- Lomustine, Busulfan
- Melphalan, Carboplatine
- Mercaptopurine, Carmustine
- Procabazine, Chlorambucil
- Suramin, Cytosine arabinoside
- Thiogoanine, Dacarbazine
- Thiotepa, Gemcitabine
- Irinotecan
מדוע נושר השיער בזמן טיפול כימותרפי?
כימותרפיה גורמת להרס זקיק השערה ולשבירות של בסיס השיער. יש סברה כי קירור הקרקפת כשעה לפני הטיפול הכימי עשויה להפחית את נשירת השיער. מהניסיון שנצבר במכון האונקולוגי בשיבא נמצא כי השיטה לא יעילה ואף גורמת לאי-נוחות רבה למטופל. נעשים מחקרים לגבי שימוש בתרופות שונות למניעת נשירת השיער אך עדיין לא נמצאה דרך למנוע את הנשירה המתלווה לטיפול כימי.
לרוב נשירת השיער אינה מלווה בתסמינים נוספים, אך יש מטופלים המדווחים כי סבלו מאי-נוחות, כאב בקרקפת וגרד בימים שקדמו לנשירת השיער. חשוב לציין שחלק מהתרופות יגרמו גם לנשירת שיער הריסים והגבות ואזורי גוף שעירים נוספים. נשירת שיער הריסים. מעבר להיותה מטרד אסתטי, מלוה לעיתים בדלקות עיניים.
מה עושים?
קיימות דרכים שונות להתכונן לקראת נשירת השיער: הכנת פאה, הדבקת שיער, כיסויי ראש שונים או להשאיר את הקרקפת גלויה. כל מטופל יכול לבחור את הפתרון המתאים לו.
כאשר צפוי דילול שיער או נשירת שיער בדרגת חומרה קלה עד בינונית יש הסבורים שכדאי להסתפר בתספורת קצרה, מאחר שעם תספורת קצרה, דילול השיער פחות בולט וקל יותר להתמודד עם נשירה כאשר היא מתרחשת.
חשוב לשמור על עור הקרקפת באמצעות שימוש בשמפו עם קרם לחות ו/או מריחת קרם לחות. לעתים עיסוי עדין של הקרקפת יכול להקל על תחושות אי-נוחות.
במקרים של נשירת שיער משמעותית, אם בוחרים להישאר עם קרקפת גלויה, יש למרוח קרם להגנה משמש על הקרקפת או להשתמש בכובע או צעיף כדי להגן על הקרקפת משמש.
המלצות:
- רצוי להשתמש בשמפו עדין.
- רצוי להשתמש במברשת שיער רכה.
- אם רוצים לייבש את השיער בעזרת מיבש שיער ("פן"), יש להשתמש בטמפרטורה נמוכה בלבד.
- לא רצוי להשתמש במברשת בעת יבוש השיער עם "פן", על מנת לעצב את השיער.
- לא רצוי לעשות "פרמננט".
- אין מספיק מידע לגבי השפעת צביעת השיער על מידת הנשירה. בכל מקרה, אם צובעים את השיער, מומלץ להשתמש בתכשירי צבע עדינים.
- כאשר יש נשירה של שיער הגבות והריסים, מומלץ לצבוע בתכשירי איפור עדינים. אם בחרת באיפור קבוע, עדיף לעשות אותו לפני תחילת הטיפולים.
חזרה לאישפוז יום אונקולוגי
