מחלת השתל נגד המאכסן (GVHD)

GVHD – מחלת השתל נגד המאכסן – יכולה להתפתח לאחר השתלת מח עצם מתורם (בן משפחה או זר). תאי האב של התורם מייצרים בגוף הנתרם מערכת חיסון הדומה לשלו. אך לעתים, למרות התאמה בסיווג הרקמות של התורם והנתרם, תאי מערכת החיסון של התורם מזהים רקמות של הנתרם כזרות ותוקפים אותן.

המחלה יכולה להופיע בשתי צורות: חריפה וכרונית. המחלה החריפה מופיעה במהלך 100 הימים הראשונים שלאחר ההשתלה. סימנים אפשריים הם: פריחה, אודם, יובש וגרד בעור, קושי בבליעה, כאבי בטן, שלשולים, חום, ירידה בספירת הדם וצהבת. המחלה הכרונית מופיעה 100 ימים ומעלה לאחר ההשתלה. סימנים  אפשריים הם: פריחה, אודם, יובש וגרד בעור, אודם ויובש בריריות העיניים, יובש ופצעים בפה, כאבי פרקים, שיעול וצהבת.   

לא ניתן לדעת מתי המחלה תופיע אם בכלל. אם תופיע, היא עשויה להימשך זמן רב ולהצריך אשפוז. הטיפול התרופתי נגדה כולל סטרואידים להפחתת התסמינים.

האם ניתן למנוע את המחלה?

ניתן למנוע את המחלה באמצעות תרופות לדיכוי חיסוני. מתחילים לקבלן עם ההשתלה ונוטלים במשך כמה חודשים. עם זאת, רצוי שהמחלה תופיע במידה קלה עד בינונית כיוון שתאי מערכת החיסון של התורם יכולים לפעול גם נגד התאים הסרטניים שהובילו לטיפול בהשתלת מח עצם, שאולי נותרו לאחר ההשתלה.