לימפומה מסוג הודג'קין

בלימפומה, התאים הלימפוציטים שמרכיבים את קשריות (בלוטות) הלימפה, ששייכות למערכת החיסון, מתחלקים ומתרבים ללא בקרה. כך, מספרם גדל, הם יוצרים גידולים (גושים) בבלוטות הלימפה ולא ממלאים את תפקידם (למשל להגן על הגוף מפני פתוגנים כגון חיידקים ונגיפים).

מאחר שהלימפוציטים נעים בכל הגוף, התאים הסרטניים (תאי הלימפומה) עלולים להתפשט לאזורים רבים, דרך מערכת הלימפה. הם עלולים לעבור מבלוטת לימפה אחת לאחרת, ולנוע בזרם הדם לאיברים כגון הטחול, מח העצם, הכבד או הריאות. וכאשר הם מגיעים לאזור כלשהו, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גידולים חדשים.

לימפומה ע"ש הודג'קין (HL), שתוארה לראשונה ב-1832 על ידי הרופא האנגלי תומס הודג'קין, מאופיינת בתאים חריגים ששמם תאי ריד-סטרנברג, אשר מתחלקים ומתרבים ללא בקרה.

מדובר בלימפוציטים מסוג B (תאי מערכת החיסון שמייצרים נוגדנים וחיוניים ביותר למלחמה בפתוגנים ולהגנה על הגוף) אשר הפכו לסרטניים; הם גדולים באופן חריג ויש להם יותר מגרעין אחד.

המחלה אינה שכיחה יחסית. כ-9,000 מקרים חדשים מאובחנים בארה"ב בכל שנה. על פי אגודת הסרטן האמריקנית, טיפולים שפותחו בשנים האחרונות הובילו לשיפור משמעותי בשיעור ההישרדות. אף שמבוגרים וילדים כאחד יכולים לפתח לימפומה מסוג הודג'קין, היא שכיחה יותר באנשים בשנות ה-20 שלהם, ואחר כך בבגרות המאוחרת אחרי גיל 55.

המחלה מתחילה באופן טיפוסי בצוואר או בחזה, אם כי גם קשריות לימפה אחרות עשויות להיפגע. אם סרטן זה מתפשט, התפשטותו היא בדרך כלל לקשריות הלימפה הקרובות תחילה, ואז הוא עובר אל הטחול, הכבד, או מח העצם. בדרך כלל, הוא מאובחן לפני שהוא מגיע לשלב מתקדם והוא נחשב לבר טיפול במידה רבה.