טיפול קרינתי לסרטן השד

שם באנגלית: Radiation Therapy for Breast Cancer

מהו טיפול קרינתי לסרטן השד וכיצד הוא מתבצע?

הטיפול הקרינתי (רדיותרפיה) משתמש בקרינה מייננת, בעלת אנרגיה גבוהה, שחודרת לאזור הגידול, הורסת את התאים הסרטניים בעת התחלקותם ומונעת את התפשטותם. גם התאים הבריאים נפגעים ממנה, אך מכיוון שהם שלמים ונורמליים, הם מתאוששים לאחר הטיפול ומתחדשים. כדי להפחית ככל האפשר את חשיפתם לקרינה, הטיפול מתבצע רק לאחר תכנון מדוקדק שמכוון את הקרינה לאזור שבו נמצאים התאים הסרטניים.

הטיפול הקרינתי ניתן במכשיר (מאיץ קווי שמו) שמפיק קרינה באנרגיה גבוהה. הוא יוצר אלומות קרינה שחודרות לעומק הרקמות בקצב מהיר, מה שמאפשר טיפול קצר. הוא ממוקם בחדר טיפולים ייעודי (חדר מאיץ) והמטופלת שוכבת תחתיו, על מיטת טיפול. לאחר שרנטגנאי/ת מסיימ/ת למקם את המטופלת בזווית הנכונה ויוצא/ת מהחדר, המכשיר מופעל ואין לזוז. הטיפול מבוקר במערכת ממוחשבת וצוות של רנטגנאים בחדר בקרה מפקח עליו.

טיפול קרינתי בסרטן השד לרוב ניתן לאחר ניתוח לכריתת הגידול. הוא ניתן לאזור השד או לדופן בית החזה כולו (לעתים גם לבלוטות הלימפה שבבית השחי או ליד עצם הבריח, כאשר יש חשד שהתפשטו לשם תאים סרטניים). מטרתו להשמיד שאריות של תאים סרטניים שאולי נותרו באזור למרות הניתוח להסרת הגידול ולמזער את הסיכוי לגדילתם המחודשת.  

טיפול קרינתי ניתן גם כאשר סרטן השד מתקדם (שלב 4) או נשנה – זאת כדי למנוע את התפשטות הגידול לחלקי גוף נוספים (גרורות), להקל את תופעות הלוואי (כגון כאבים) שנגרמות מהגרורות, להאריך את תוחלת החיים ולשפר את איכותם.

הקרינה יכולה להיות גם תוך-ניתוחית, כלומר להינתן מיד בתום הניתוח להסרת הגידול. קרינה כזאת מתאימה למטופלות מסוימות שאובחנו בסרטן בשלב מוקדם. היא אמורה להחליף סדרת טיפולי קרינה ומאפשרת לחזור לשגרה מהר יותר. אם לאחר הניתוח והקרינה התוך-ניתוחית יאובחנו בלוטות לימפה נוגעות בבית השחי או שיעלה חשד לגידול אגרסיבי יותר מההערכה הראשונית, המטופלת תופנה לסדרת טיפולי הקרינה.  

כל טיפול קרינתי מבוקר על ידי צוות רנטגנאים וצוות המכון לגידולי שד כדי להבטיח דיוק מרבי.
 

חדר סימולציה (סי-טי) להכנת הטיפול הקרינתי

מהו תכנון קרינה (סימולציה)?

כדי לוודא שהטיפול יהיה יעיל ובטיחותי ויכוון למיקום המדויק ובמינון המתאים, נעשה תכנון קרינה באמצעות CT סימולטור (צילום האזור המטופל). לרוב בתהליך זה המטופלת צריכה להיות חשופה בפלג גוף עליון (ללא חולצה וחזייה). מסמנים על גופה בעט סימון או דיו מיוחד כדי לתעד את תנוחת השכיבה (לעתים התהליך כרוך בדקירת מחט), ומומלץ לא להסיר את הסימון עד לסיום הטיפול הקרינתי. לרוב בעת הסימון האישה מתבקשת לשכב עם ידיים מורמות מעבר לראש מבלי לזוז. אם קיים קושי לשכב בצורה זו, עליה לדווח על כך מראש לרופא.

ביום התכנון ובימי הטיפול יש להסיר תכשיטים, ומומלץ לבוא בבגדים נוחים (לא שמלות. אפשר חצאית או אוברול) ובחזייה נוחה ללא ברזלים (לא גוזייה). ייתכן שהצוות יזדקק לה בעת התכנון.

תכנון הקרינה עובר בקרת איכות קפדנית כדי שיהיה בטיחותי ויעמוד בסטנדרטים בין-לאומיים. 

כמה טיפולים כוללת תוכנית ההקרנות?

תוכנית ההקרנות ועוצמתן מותאמות לכל אישה באופן אישי, בין השאר בהתאם לגיל, מבנה הגוף, סוג הגידול, השלב שלו, גודלו והסיכון להישנותו. כיום ישנם פרוטוקולים שונים, ומספר הטיפולים נע בין אחד בודד (קרינה תוך-ניתוחית) לחמישה בשבוע (עד 33 טיפולים). כל פרוטוקול טיפולי נקבע במפגש עם צוות יחידת קרינה לגידולי שד. במעמד זה המטופלת מקבלת הסבר לגבי הטיפול ותופעות לוואי אפשריות וחותמת על טופס הסכמה. הצוות גם מעביר הדרכה בנושא אחת לשבועיים. מומלץ להשתתף בה בסמוך לתכנון הקרינה או בשבוע הראשון לטיפול.

כמה זמן נמשך כל טיפול?

לרוב השהייה בחדר הטיפול נמשכת עשר עד 20 דקות; ההקרנה עצמה נמשכת דקה עד חמש דקות ושאר הזמן מוקדש לכיוון מדויק של המכשיר באזור המתאים על ידי רנטגנאי/ת.

האם הטיפול כואב וכולל תופעות לוואי?

הטיפול בקרינה אינו מכאיב ודומה לצילום רנטגן שגרתי. עם זאת, הוא עלול לגרום לתופעות לוואי כמו עייפות או שינויים על פני העור באזור המטופל (כגון אודם קל, שינויי צבע, גרד, יובש, פצעונים וקילופי עור קלים). לרוב תופעות אלו חולפות עוד במהלך הטיפול או שבועות מעטים לאחריו. רוב הנשים מנהלות אורח חיים רגיל בתקופת הטיפול. חלקן יותר זקוקות למנוחה.

הנחיות התנהגות בתקופת הטיפול ואחריה

• מומלץ לא למרוח קרם גוף בארבע השעות שלפני הטיפול.
• מומלץ ללבוש בגדים רפויים ונוחים. אם לובשים חזייה, עדיף שתהיה מבד רך כגון כותנה וללא ברזלים או תפרים בולטים. ניתן ללבוש גופיית כותנה ומעליה חזייה רפויה (במקרה זה אפשר גם עם ברזלים). זאת משום שעלולה להתפתח תגובה עורית על אזור הפטמה ואזור קפל השד בעקבות הטיפול, ושפשוף מחזייה עלול להחמיר זאת. אם מתפתחים פריחה, אודם, כווייה או סימנים אחרים על העור, יש לתאם ביקורת ביחידת קרינה לגידולי שד.
• מומלץ להתרחץ מדי יום, לרחוץ את האזור המוקרן במים פושרים וסבון עדין ולייבש במגבת רכה. חשוב לא לשפשף את העור באזור המוקרן, ויש למרוח עליו קרם לחות לאחר כל טיפול.
• אין להשתמש בקרמים ובסבונים מבושמים באזור הטיפול כדי לא לעורר בו תגובה לא רצויה או כאבים. ניתן להשתמש בדאודורנט.
• אין להדביק על אזור הטיפול פלסטרים או כל חבישה אחרת (אלא אם התקבלה הוראה אחרת מהצוות הרפואי).
• אין לגלח את בית השחי בצד המוקרן כדי להימנע מפציעה ושפשוף (בכל מקרה השיער בו ינשור בשל הקרינה).
• אין לחמם את האזור המוקרן (למשל בבקבוק חם) ויש להימנע מאמבטיה חמה.
• מומלץ להימנע מבריכה, סאונה וג'קוזי כדי להפחית סיכון לזיהום בעור השד אם שלמותו נפגעה.
• אין לחשוף את האזור המוקרן לשמש כיוון שהוא רגיש. גם לאחר הטיפול מומלץ להימנע מחשיפה ישירה לשמש (במשך כמה חודשים) כיוון שהדבר עלול לגרום לשינויים בגוון העור באזור שהוקרן; ההמלצה היא לכסותו בבגדים ארוכים או להשתמש במסנן קרינה בדרגת הגנה 15SPF לפחות.
• יש לדווח לצוות יחידת קרינה לגידולי שד על תופעות לוואי כגון חום, כאבים, פריחה, סדקים/ הפרשת נוזל בעור, וכל תחושה חריגה.
• חשוב לנוח, לאכול בריא ומאוזן ולהתחזק, לשתות הרבה, להיעזר בבני משפחה וחברים, ולהגיע למעקב אצל הרופא המטפל.

למה לעבור טיפול קרינתי לשד בשיבא?

צוות יחידת קרינה לגידולי שד הוא בעל ניסיון טיפולי רב ושותף ביוזמות בין-לאומיות לקידום מחקר וטיפול בקרינה לשד. הוא עובד בשיתוף פעולה עם המרכז לרפואת סרטן, המערך הכירורגי ובתי חולים אחרים כדי להבטיח טיפול מיטבי ומותאם אישית לכל אישה. בנוסף, במכון רדיותרפיה בשיבא קיימות טכנולוגיות הקרנה מתקדמות ביותר. באמצעותן ניתן להפחית נזק לתאים הבריאים, למזער את תופעות הלוואי ולשמור על בטיחות המטופלות.