טיפול כימו-קרינתי לראש-צוואר

טיפול כימו-קרינתי (כימותרפיה וקרינה) לאזור ראש-צוואר כולל סימולציה ועלול לגרום לתופעות לוואי. זהו המידע שחשוב לדעת:  

הסימולציה

כהכנה לקראת טיפול הקרינה מגיעים לסימולציה (תכנון קרינה) שנעשית באמצעות CT – הדמיה תלת-ממדית של אזור הגידול שמאפשרת לסמן במדויק את מיקום הקרינה ולהתאימה למבנה האנטומי. בדרך כלל אזור הקרינה מסומן על גבי העור. הסימנים מסייעים לטכנאי למקם את המטופל/ת במדויק בתוך המכשיר ולכוון את הקרינה כראוי. הם חייבים להיות ברורים במשך כל הטיפול ולכן לעתים הם קבועים (קעקועים זעירים שניתן להסירם בלייזר בהמשך).

הסימולציה נעשית בשכיבה על הגב ואסור לזוז במהלכה. מסכת פלסטיק מרושתת מותאמת לראש כדי להבטיח תנוחה זהה לחלוטין בכל טיפולי הקרינה.

בתום הסימולציה משתחררים הביתה ובהמשך מקבלים הודעה על תחילת הטיפול הקרינתי (לרוב מתקיים שבועיים-שלושה לאחר הסימולציה).

הטיפול  

הטיפול הקרינתי נמשך כשבעה שבועות, בימי ראשון עד חמישי, כ-30-15 דקות כל פעם. את הטיפול הכימותרפי (או ביולוגי) מקבלים אחת לשבוע (בקומה השנייה של מכון הקרינה) בהזלפה לווריד, בשילוב תרופות נוגדות בחילה ונוזלים, במשך כשעתיים כל פעם. לפני כל טיפול כזה מבצעים בדיקות דם כדי לזהות מוקדם תופעות לוואי צפויות, בעיקר כאלו שעשויות להתפתח בשל הקרינה (בתיאום אצל האחיות במכון הקרינה בטלפון 03-5305823).  

תופעות הלוואי האפשריות של הטיפול    

תשישות: התופעה הנפוצה ביותר אשר לרוב מופיעה לקראת סוף הטיפולים. כדי למנוע אותה מומלץ לבצע פעילות גופנית מתונה כגון הליכה, בהתאם ליכולת.

נשירת שיער: תופעה הפיכה שצפויה להתפתח באזור המוקרן. לעתים כמות השיער ואיכותו משתנות בעקבותיה.

שינויים בעור המוקרן: בעור המוקרן עלולים להופיע שינויים כגון אודם, יובש, כווייה וקילוף. לכן:

• אחרי כל טיפול מומלץ למרוח על העור קרם לחות על בסיס מים, לפי הנחיות רופא/ת/ אח/ות הקרינה (מומלץ לא לשים מוצרי קוסמטיקה אחרים).
• ניתן לרחוץ את העור במים שאינם חמים מדי ולנקותו בסבון עדין ואין לשפשפו בגסות.
• אין לגלח את העור.
• אין לחשוף את העור לשמש.
• רצוי לא לשחות בבריכה (עקב הכלור) או בים (עקב זיהומים).

יובש בפה: תופעה זו נגרמת כאשר בלוטות הרוק נמצאות בשדה הקרינה והפרשת הרוק נפגעת בשל כך. לעתים היא בלתי הפיכה. כדי לעודד הפרשת רוק מומלץ לשתות מעט מים לעתים תכופות, למצוץ סוכריות ללא סוכר, ולפנות לרופא/ה בנוגע לתחליפי רוק.

קושי בכיוח: לעתים הליחה הופכת צמיגה וקשה לכיוח. ניתן להתגבר על כך באמצעות אינהלציות או טבליות עם חומרים מכייחים. יש לפנות לרופא/ה לקבלת הנחיות.

זיהומים בחלל הפה: הקרינה והפגיעה בבלוטות הרוק יכולות לגרום לפטריות, פצעים ומוקוזיטיס (דלקת רירית הפה שבין השאר מתבטאת ברגישות, אודם, כיבים וכאבים) בחלל הפה. לכן מומלץ לצחצח שיניים ולבצע שטיפות פה דנטליות לאחר כל ארוחה, לפני השינה ובקימה. בנוסף יש לבדוק כל בוקר את חלל הפה והלשון ואם יש שכבה לבנה או אחרת על הלשון, פצעים או כל ממצא אחר – יש לפנות לרופא/ה/ אח/ות קרינה.

קשיי בליעה: קושי בבליעת המזון יכול להיגרם בשל מיקום הגידול, יובש בפה, הפגיעה ברירית הפה וכאבים. לכן מומלץ לאכול מזון רך ופושר שאינו מלוח/ חריף, ליטול משככי כאבים ולקבל ייעוץ מתזונאית מכון הקרינה לאחר פנייה לרופא/ה.

כאבים בבליעה: הקרינה עלולה לפגוע בריריות חלל הפה והגרון וכך לגרום לכאבים בבליעה, ויש לפנות לרופא/ה כדי לקבל משככי כאבים מתאימים. הכאבים חולפים בהדרגה, עם סיום הטיפול, כאשר הריריות מבריאות.

שינויים בטעם: הקרינה לחלל הפה ולגרון (ולעתים גם הכימותרפיה) יכולה לגרום לשינויים בטעם (תופעה הפיכה לרוב). לרוב הטעם המתוק מורגש יותר מהטעמים האחרים.

צרידות או פגיעה באיכות הקול: הקרינה לגרון עלולה לגרום לשינויים באיכות הקול ובצקת מקומית עלולה לגרום לצרידות (תופעה הפיכה לרוב). יש לדווח על כך לרופא/ת/ אח/ות קרינה ומומלץ לתת למיתרי הקול לנוח.

דמעת בעיניים/ הפרשה מהאוזניים: תופעות אלה עלולות להופיע כאשר העיניים והאוזניים נמצאות בשדה הקרינה. יש לפנות לרופא/ה בעת הופעתן כדי לקבל טיפול מתאים.