מקצוענים, אבל עם נשמה
במרכז הסרטן בשיבא מקפידים להיות בחזית המדע והרפואה, אבל יודעים שיש משהו לא פחות חשוב להצלחת הטיפול - גישה חומלת והוליסטית שמציבה את המטופל במרכז. ראיון מיוחד עם פרופ' רענן ברגר, מנהל המרכז, לכבוד יום המודעות השנתי למחלת הסרטן
"אנחנו לא מתפשרים על שני דברים", אומר פרופ' רענן ברגר, מנהל מרכז חוסידמן לרפואת הסרטן במרכז הרפואי שיבא. "על מקצוענות - היכולת להיות בחזית המדע והרפואה ולתת את השירות הטוב ביותר שניתן עבור מטופלינו. לצורך כך הרופאים שלנו מוכשרים ברמה הגבוהה ביותר, ביחד עם הקמת היחידה למחקרים קליניים שכבר 15 שנה מביאה למטופלים שלנו את הטיפולים הכי חדשניים עוד לפני שהם נכנסים לרוטינה ולפרקטיקה הרפואית. אבל לצד כל זה, אנחנו לא מתפשרים על מבט בגובה העיניים למטופל ומתן היחס האנושי, שהמטופל ובני משפחתו כל כך זקוקים לו. למעשה, הכל מתחבר: החמלה אצלנו דוחפת את האנשים לשבור את הגבולות. בגלל שאנחנו רואים את המטופלים שלנו ואת המצוקה שלהם, אנחנו מנסים לפתור בעיות ולשפר כדי שהם יוכלו לקבל טיפול יותר ויותר טוב".
הגישה לפיה היחס אל המטופל היא חלק בלתי נפרד מהריפוי, מגובה במחקר. "ישנן עבודות ומחקרים שמראים שהמרכיב של החמלה, שמורכב מהרבה חלקים במסע של מטופלים, הוא בעל משמעות מבחינת התוצאה של הטיפול, עד רמת הריפוי. החמלה היא עוד מרכיב ברפואה העכשווית בטיפול בסרטן, שהיא רפואה שמותאמת אישית למטופל. מול כל מטופל נכניס רכיב שונה של חמלה, כזה שמתאים למטופל. חמלה כוללת ראיית המטופל, ראיית ההעדפות והרצונות שלו. זה חלק מהמרכיב האינדיבידואלי שבו אנו דוגלים בגישה למטופלים שלנו".
במקום 15 שנה ו-3 מיליארד דולר - שעה אחת ואלף שקל
רפואה מותאמת אישית היא דרך הטיפול ההולכת ומתעדכנת במחלת הסרטן. "אנחנו נמצאים בעידן חדש של הטיפול בסרטן", מאשר פרופ' ברגר. "זה תהליך שמתמשך כבר שנים. לפני עשרים ומשהו שנה, הגישה הייתה 'אותו סרטן – אותו טיפול', בלי הבדלים. זה היה מבוסס על מחקרים שהשוו בין טיפולים, הראו שטיפול אחד טוב יותר סטטיסטית, אז בחרו בו כי הוא נותן יתרון מובהק של כמה אחוזים. אבל בעצם רק חלק קטן מהמטופלים זכו לטיפול שהיה מדויק עבורם, בזמן שמאה אחוז מהם סבלו מהרעילות של הטיפול. זו הייתה הגישה באונקולוגיה לאורך כל המאה הקודמת. אומנם גם עכשיו החלטות טיפוליות רבות מתבססות על הנחה סטטיסטית, זה עדיין חלק מהפרקטיקה, אך היום אנו חיים במציאות אחרת לגמרי.
"ב-25 השנים האחרונות התעשרנו מאוד בידע, אנחנו יודעים הרבה יותר טוב על כל מחלה. פותחו תרופות ספציפיות למנגנונים שונים. היום כשמטופל מאובחן, לדוגמה, בסרטן ריאות, זה כבר לא מספיק. כיום אנו בודקים סדרה של מנגנונים אפשריים, שמתבטאים במוטציות בגנים, ביטוי חלבונים, ועוד, לפני שקובעים את הטיפול, כי יש פה פרגמנטציה - קיטוע - של המחלה להרבה מאוד קבוצות, שכל אחת מהן מקבלת התייחסות אחרת מבחינה טיפולית.
"במקביל, התהליך השני שקרה באותן שנים, זה שהטכנולוגיות השתפרו בצורה דרמטית. יש לנו עכשיו את היכולת להסתכל במבט-על על רקמה סרטנית כלשהי וישר להפיק ממנה את כל האינפורמציה של הד-נ-א, איזו מוטציה יש, איזה חלבונים מתבטאים ואיזה חלבונים לא מתבטאים. מדובר בעשרות אלפי אפשרויות, אבל אנו יכולים לקבל את המידע הזה מהר מאוד בזכות הטכנולוגיה. אם פעם, בשנות ה-80, בתחילת ימי ריצוף הגנום האנושי, לקח 15 שנה כדי לקבל תוצאות של אדם אחד, וזה עלה שלושה מיליארד דולר, היום עושים את זה בשעה אחת ובמאתיים דולר. הטכנולוגיה מריצה אותנו קדימה והרפואה מגיבה לזה בקצב שלה. היום ישנם מקצועות שלמים שמשיקים לרפואה שלא היו קיימים לפני, כמו ביו-אינפורמטיקה, היכולת להכניס המון דאטה ולראות דברים שעין אנושית לא יכולה לראות, ולהבין מזה דברים שמתורגמים להחלטה טיפולית".
למצוא חולים זהים לצורך מתן טיפול מדויק
"כאן נכנסת הבינה המלאכותית, הביג דאטה - נתוני הענק. פעם המידע היחיד שהיה לי על מטופל היה הסיפור שלו: בן כמה הוא, ממה הוא סובל, האם הוא מעשן, מה מראות בדיקות הדם, מה מראה פיענוח הרדיולוגיה, פיענוח הפתולוגיה. לצד זה היה את הנתונים הסטטיסטיים על תגובות המטופל – הגיב או לא הגיב לטיפול, הכל בטקסט. היום יש הרבה יותר דאטה, נכנס כל הגנום, המידע שאנחנו מקבלים מהגנים – זה מיליארדים של נתונים. ובנוסף, הפתולוגיה, הבדיקה של התאים הסרטניים, מגיעה בתמונות, ויש טכנולוגיה שיודעת לפענח תמונה.
"איך זה עובד במציאות? למשל, אם מטופל מאובחן בסרטן ריאה, אז עכשיו צריך למצות את הד-נ-א, ולשלוח את זה לבדיקה של מוטציה, ולהעביר את זה כל מיני תהליכים וזה יכול לקחת חודש, ובינתיים מצב המטופל עלול להחמיר ואפילו לסיים את חייו. כיום הפתולוגיה יכולה, באמצעות תמונה ובינה מלאכותית שמנתחת אותה, לראות איזה הרכב מולקולרי יש בגידול הסרטני. בתוך זמן קצר, כמה שעות, אפשר לומר אם יש למטופל מוטציה כזו או אחרת. אלה דברים שמתפתחים עכשיו.
"עוד משהו שהבינה המלאכותית תעשה בעתיד יהיה למצוא טיפול לחולים שכבר היו מטופלים עם מקרה ספציפי כמו שלהם. נניח שמגיע אליי מטופל עם סיפור מסוים: יש לו הרכב גנומי מסוים, עם היסטוריה רפואית מסוימת, אולי הוא מעשן, עם תרופות מסוימות שהוא מקבל. מבחינת הידע שלי אני יכול להציע לו כמה אפשרויות טיפוליות, איך יודעים מה טוב יותר בשבילו? גישה שנמצאת כרגע בפיתוח ותהיה אפשרית בעתיד היא מערכת שתדע לסרוק את כל המטופלים, למצוא את החולים עם המקרים הכי דומים לשלו, עם נתוני הפתיחה הכי דומים, לראות איזה טיפול הם קיבלו ואיך הם הגיבו. זה אומר שהמערכת תוכל לברור מתוך מאות אלפי המטופלים במערכת שלנו למצוא את העשרה שהגיעו עם רקע גנטי דומה, שמעשנים גם הם, שלוקחים את אותן התרופות, ולומר מה כדאי לתת מבחינת טיפול. כבר היום אנחנו מחלקים את המטופלים לקבוצות קטנות יותר מבחינת מאפיינים כדי להתאים להם טיפול, אבל זה כבר ממש התאמת טיפול אינדיבידואלית".
כשאפשר לוותר על כימו
האבחנה וקביעת הטיפול המדויק חוסכות ממטופלים טיפולים קשים, כמו כימותרפיה. "זה כבר קורה הרבה זמן, אבל ככל שנוכל להשתמש בנתוני העתק שיש לנו, יותר ויותר מטופלים ירוויחו טיפול יעיל ויחסכו טיפולים רעילים ולא מדויקים. כבר לפני 20 שנה גילו שבחולים בסרטן ריאות עם מוטציה EGFR אפשר לטפל בתרופות שפיתחו שמעכבות את המנגנון שלהם, וגילו גם שכימותרפיה עובדת הרבה פחות עבורם. המטופלים האלה גם מרוויחים תרופה ביולוגית הרבה יותר קלה עם הרבה פחות תופעות לוואי, וגם הרבה הרבה יותר יעילה, ואת הכימו הם לא צריכים.
"דוגמא אחרת - סרטן שלפוחית שתן, שזה סוג של סרטן שפעם כמעט ולא חקרו, סרטן מאוד אגרסיבי שתוקף גם גברים וגם נשים. יש מי שמאובחן במחלה הזו כשהסרטן עוד שטחי, כשהוא רק בתוך השלפוחית ואפשר פשוט להוריד אותו, אבל יש גם 40-30 אחוז שהמחלה מתפשטת להם ואז זו מחלה מאוד אגרסיבית. המטופלים האלה קיבלו במשך ארבעים שנה רק כימותרפיה. ואז נכנסה תרופה חדשה באימונותרפיה ותרופות ביולוגיות, ועכשיו עשו ניסוי וגילו ששילוב של אימונותרפיה ותרופה ביולוגית טובים בהרבה מהכימותרפיה במקרה הזה, אז בעתיד הקרוב זה ייחסך מהמטופלים".
מרכז הסרטן החדש המתוכנן. חדשנות לצד בית חם למטופלים
הבית של החולים האונקולוגיים
בימים אלה נבנית במרכז הרפואי שיבא תוספת למרכז הסרטן. "אנחנו בונים 12 אלף מטר מרובע בנוסף על מרכז הסרטן הקיים", מבשר פרופ' ברגר. "זו בנייה לפי קונספט: התהליך שבו המטופל מקבל את כל המעטפת, הרפואית, הקלינית, הפסיכו-סוציאלית, הכל תחת קורת גג אחת והכל מסונכרן. בשביל זה צריך להתאים גם את הבינוי ואת הטכנולוגיה, כדי שהכל יעבוד ביחד חלק. הבינוי הוא המעטפת, במהות זה יהיה מבוסס על מצוינות רפואית עם הרבה נשמה. זה יהיה גם מרכז חדשני וגם בית למטופלי הסרטן אצלנו. בחזון שלנו מעלים את המסמכים הרפואיים לא רק לאיזו תיקייה במחשב, אלא שתהיה שם גם בינה מלאכותית שכבר תקרא את המסמכים ותהפוך את זה לדאטה שנמצאת מול הרופא כשהוא עם המטופל. במקום שהרופא יישב ויתקתק במחשב את הנתונים בזמן שהמטופל מולו. כך הרופא יתפנה לראות את המטופל ולדבר איתו ולתת את המטופל את התחושה שבאמת רואים אותו בגובה העיניים".